וילך דוד ואנשיו בדרך
וכי באוויר היה להם לילך?!
אלא שהלכו בדרך ענוה.

ושמעי הולך בצלע ההר
שהזכיר מעשה הצלע, והוא שדוד אומר: כי אני לצלע נכון.
א"ל: והנך ברעתך.

מהו והנך?
אמר רבי אבא בר כהנא:
אסקופי של בת שבע מהלכת לפני דוד.

רבי שמואל בר נחמני עלה מבבל שאל לו רבי יונתן:
מהו דכתיב: והנה באתי היום ראשון לכל בית יוסף?
כל ישראל נקראו על שם יוסף, שנאמר: אולי יחנן ה' אלהי צבאות שארית יוסף.
א"ל שמעי לדוד: כל ישראל גמלוך רעה ואני יותר מכלן, וכל ישראל יושבים ומקוים מה אתה עושה עמי, אם קבלת אותי כל ישראל באים ומשלימין עמך.

בוא אל פילגשי אביך
אחיתופל הטעה אותו המזל והיה סבור שהוא מלך והיה נותן עיניו באבשלום.
אמר לו: בוא אל פילגשי אביך.
א"ל: וכן אתה אומר לי שאענה פלגשי אבי?
א"ל אחיתופל: גזירת האלהים היא, שאמר לאביך: הנני מקים עליך רעה מביתך וגו' ושכב (את) [עם] נשיך.
ואחיתופל יעץ לאבשלום שיהרוג לאביו, והוא ישב עליו בדין על שעינה נשי אביו, ואני הורגו ומולך אני, ולא היה יודע שהמלכות עומדת מבת בנו, שנאמר: הלא זאת בת שבע בת אליעם, ואליעם בן אחיתופל הגילוני.

ועצת אחיתופל
(העתק מרמז קמ"ב).
וירכיבו את ארון האלהים אל עגלה חדשה וגו' ויחר לדוד על אשר פרץ ה' פרץ בעוזה.
אמר ליה אחיתופל לדוד: היה לך ללמוד ממשה רבך שלא נשאו הלוים את ארון אלא בכתף, שנאמר: ולבני קהת לא נתן כי עבודת הקדש עליהם בכתף ישאו.
חזר דוד והעלו בכתף, שנאמר: ויקרא דויד לצדוק ולאביתר הכהנים וללוים לאוריאל עשיה ויאול שמעיה ואליאל ועמינדב וגו' כמשפט וגו' כאשר צוה משה כדבר ה'.

היכן ציוהו?
ולבני קהת לא נתן.

רבי ברכיה בשם ר' אבא בר כהנא:
תשעים אלף זקנים מינה דוד ביום אחד ולא מינה אחיתופל עימהם. והוה ארונא טעין כהניא לרומא וטריף להון לארעא. שלח דוד ואייתי לאחיתופל.
אמר ליה: לית את אומר לי מה נעביד לדין ארונא דהוה טעין כהניא לרומא וטריף להוא לארעא.
אמר ליה: שאל לאילין חכימיא דמניתא.
אמר ליה: דידע למוקמיתיה ולא מוקים ליה יהא סופיה למחנקא.
אמר: מיליא דמינקייא אמרין בכל יומא בכנישתא לא הוית ידעית: ולבני קהת לא נתן כי עבודת הקדש עליהם בכתף ישאו.
וכן אתה מוצא, בשעה שבא דוד לחפור תמליא של בית המקדש חפר חמש עשרה מאות אמין ולא אשכח תהומא, ובסופא אשכח חד עציץ ובעא מרמיתיה.
אמר ליה: לית את יכיל לי.
אמר ליה: למה?
אמר ליה: דאנא הכא כביש על תהומא.
אמר ליה: ומן אימת את הכא?
אמר ליה: מן שעתא דאשמע רחמנא קליה בסיני, ואמר: אנכי ה' אלהיך, וזעת ארעא ושקעת ואנא יהבית הכא כביש על תהומא, אעפ"כ לא שמע ליה, וכיון דרמייה סליק תהומא בעי משטפי עלמא, והוה אחיתופל קאי תמן, אמר: כדון דוד מת ואני מלך.
אמר דוד: מאן דחכים למוקמתיה ולא מוקמיתיה יהיא סופיא מתחנק.
אמר מה דאמר ואוקימתיה, התחיל דוד עולה, ואמר: שיר המעלות אעפ"כ הוה סופיה מתחנקא, הדא הוא דמתלא אמר: צריך בר נש חשש על (נ) לווטתא דרבא אפילו על מגן.

ר' שמואל בר רב יצחק אמר:
מגלה שמסר שמואל לדוד אמרה אחיתופל לדוד ברוח הקדש, מה הוה אחיתופל עבד?
הוה עבד הוה בר נש מימליך מילא ביה, והוה אמר ליה: זיל ועביד הכין והכין ואין לית את מאמין לי זיל ושאל באורים ותומים, והוה אזיל ושאיל ומשכח הכין, הדא הוא דכתיב: ועצת אחיתופל אשר יעץ בימים ההם כאשר ישאל איש קרי ולא כתיב, שלא יכלו הכתובים לקרותו איש.