ראב"ע תולדות פרק כח
[כח, א]
וכאשר שמע עשו שבירך יצחק עוד את אחיו וצוה שלא יקח אשה מבנות כנען, הלך אל דודו ולקח בתו ושמה
בשמת, גם מחלת, כמו
יתרו שהוא על דעתי
חובב.
[כח, ט]
אחות נביות -
נכבד היה מכל אחיו, או שהיו לישמעאל נשים רבות וזאת הייתה אחות נביות.
חסלת פרשת תולדות
ראב"ע לפרשת ויצא
[כח, י]
אמר הגאון:
כי וילך חרנה. ללכת. ואיננו רק כמשמעו ושב לבאר מה שפגע בדרך ולא הלך ביום אחד כי בדרך לן:
[כח, יא]
וטעם פתחות בי"ת
במקום -
דברי משה.
והטעם: במקום הידוע היום.
וכן אמר הושע:
ושם ידבר עמנו, כי הוא התנבא על ירבעם בן יואש, והוא היה בבית אל.
ואמר לשון רבים בעדו ובעד עמוס ובספר עמוס מבואר.
ועל דרך הפשט לא יתכן להיות
. ויפגע -
כמו:
ואל תפגע בי, כי לא מצאנו במקרא שנקרא השם מקום
ואל תשים לבך לדרש. ממקום אחר. כי איננו כלל על השם. ומלת אחר לעד.
מאבני המקום -
טעמו אחת מאבני המקום.
מראשותיו -
לשון רבים, כמו:
מרגלותיו.
והתימה מרב שמואל, שעירב חלומות בני אדם עם חלום הנבואה.
[כח, יב]
ודרך סלם להיות סמל או על מספר סיני דרש הוא.
וה"ר שלמה הספרדי אמר:
כי סלם רמז לנשמה העליונה ומלאכי אלוהים מחשבות החכמה.
ויאמר רבי ישועה:
כי טעם סולם שעלתה בו תפלתו וירדה ישועתו מן השמים.
ואלה המפרשים לא ראו נבואת זכריה ועמוס וירמיה והטעם דרך משל, כי כל דבר לא יכחד מן השם. ודברי מטה תלויים בעליונים וכאילו סלם ביניהן שיעלו המלאכים בו, להודיע הדברים אחר שהתהלכו בארץ.
גם כן כתוב ומלאכים אחרים יורדים, למלאות שליחות השם כדרך מלך משרתיו.
[כח, יד]
ופרצת -
כמו:
ורבית.
וכן:
ויפרוץ האיש.
[כח, טז]
אכן יש ה' -
הטעם בעבור שימצאו מקומות יראו שם נסים. ולא אוכל לפרש למה זה,
כי סוד מופלא הוא.
[כח, יז]
כי אם בית אלהים -
שיתפלל אדם בו בשעת צרכו ותשמע תפלתו, כי המקום נבחר.
ורבים יתמהו איך הקים יעקב מצבה והנה שכחו כי י"ב מצבות הקים משה, והכתוב לא אסר לשום מצבה לשם, רק אמר:
לא תקים לך מצבה אשר שנא. ובגעתי אל מקומו אפרשנו:
[כח, יח]
ויצק שמן על ראשה -
להכירה בשובו.
[כח, כא]
וטעם:
והיה ה' לי לאלהים –
זה השם הנכבד, כי כן כתוב:
והנה ה' ניצב עליו, ובפרשת ואלה שמות תמצאנו.
[כח, כב]
וטעם
יהיה בית אלהים –
מקום קבוע לתפילתי ולהוציא שם מעשר מכל אשר תתן לי ממון לתתו, למי שהוא ראוי לקחתו לכבוד ה'. ולהיות לוי עשירי דרך דרש, כי אין בתורה שיתן האדם מעשר בניו, רק מעשר בקר וצאן ותבואה.