ראב"ע הושע פרק ו

[ו, א]
יך -
מכה.

ויחבשנו -
כמו: ולא חבשו, כי המכה צריכה לזור ולחבש ולרכך באחרונה בשמן.

ובאת מלת טרף -
פועל עבר עם יך שהוא עתיד, על דרך הזמן העומד כאשר פירשתי בספרי.

[ו, ב]
יחיינו -
ירפאנו כמו וימרחו על השחין ויחי, עד חיותם.

וטעם יומים -
זמן קרוב.

שלישי -
הפך כל נשבר כי אז יכאב.

[ו, ג]
ונדעה -
שנרדפה לדעת את ה',כי זה סוד כל החכמות ובעבור זה לבדו נברא האדם, רק לא יוכל לדעת את השם עד שילמד חכמות הרבה, שהם כמו סולם לעלות אל זאת המעלה העליונה.

וטעם כשחר -
כי בתחילה ידע המשכיל הש"י במעשיו כמו השחר בצאתו ורגע אחר רגע יגדל האור, עד שיראה האמת.

ויבא כגשם -
הטעם שהשם יעירנו ויורנו האמת על דרך: יערוף כמטר לקחי.

ואחרים אמרו:
כי יבא לנו מרפא מהשם, כגשם אשר לא יקוה לאיש.
והטעם: כי אין מרפא כי אם מאתו.

כמלקוש יורה ארץ -
חסר וי"ו כדרך אדם שת גם יחסר אות בי"ת, כדרך כי ששת ימים וככה הוא כמלקוש ויורה ארץ:

[ו, ד]
מה -
הטעם הזה שהחסד שאמרתם, שתשובו לדעת השם.

כענן בוקר -
שלא יעמוד.

ומלת משכים - איננו פועל, כמו: משכים היו, כאילו הוא שם לשחר.
ולפי דעתי: שמשכים היו כל אחד, אם כן יהיה גם זה כן.

[ו, ה]
על, חצבתי -
כמו חוצב בהר והטעם שהרג קצת הנביאים שלהם, שהיו מתעים אותם שלא ישובו.

הרגתים -
בעבור שהם אמרו שקר לאמר אמרי פיהם, על כן הרגתי גם אני באמרי פי, אולי תשובו ישראל.

ומשפטיך אור יצא -
כמו: והוציא כאור צדקך
ועוד: בעבור שאמר כשחר - נכון מוצאו.

[ו, ו]
כי חסד חפצתי -
חסד נכון לא חסד כענן.

[ו, ז]
והמה -
על נביאי שקר.

[ו, ח]
גלעד, עקובה -
כמו: עקוב הלב,
עשה בעקבה,
עקובה מדם
שנשפך.

[ו, ט]
וכחכי -
היו"ד תחת ה"א, על דרך: לכלא הפשע גם הוא באל"ף תחת ה"א, ואלה השתים מלות זרות הן, כי משפט בעלי הה"א בסמוך לכלות לחכות.
והטעם: כאשר יחכו גדודים - איש שיבא ויפשטוהו, ככה הם חבר כהנים.
והנה הזכיר נביאי השקר גם הכהנים.

שכמה -
כמו לעבדו שכם.

והנה גדודים - ישרת בעבור אחר כגדודים בדרך ירצחו כולם.
הטעם: שהכהנים יקחו מתנות כהונה בחזקה.

[ו, י]
בבית, שערוריה -
הטעם: דבר מגועל כתאינים השוערים.

שם זנות לאפרים -
רמז לעגלים בבית אל, שהוא לאפרים.

[ו, יא]
גם יהודה -
אחר שהזכיר אפרים ושת קציר כמו ועשה קציר כמו נטע.
והטעם: ששת קציר לך ועזרך לעבוד הבעל בבית אל, כאשר היה בלבי להשיב שבות עמי, שיאמרו: לכו ונשובה אל ה' ובעבור יהודה שהניח ביתי ועזרך, לא אשיב שבותך.

הפרק הבא    הפרק הקודם