ראב"ע מיכה פרק ב

[ב, א]

הוי חושבי און -
בלילה בהתבודדם בנפשם.

לאל ידם -
כח ולא תואר וככה מלת טוב וגם רע, כי פעמים שהוא תואר שם הקודש ופעמים שם דבר שהוא כח, וככה טוב ורע פעמים שהוא אדם שהוא טוב או רע, והוא תואר, ופעמים שהוא דבר רע או דבר טוב, שהוא שם דבר.

[ב, ב]
וחמדו, וגזלו -
בחזקה.

ונשאו -
ולקחו לנפשם.

ועשקו -
בדרך פתוי והונאה ומרמה, כי העושק את חבירו ידמה אותו לערב ולהחזיק בממונו אשר הלוהו, או בשכרו אשר השכירו.

[ב, ג]
לכן, רומה -
שם דבר, כמו: טובה לא תלכו בקומה זקופה, כי עת רעה היא לא ראיתם כמוה.

[ב, ד]
ביום, ישא -
המושל.

ונהה -
כמו וגבה ונהה אשר יהיה בימים ההם.

ונהיה -
כמו שכר האדם לא נהיה, וככה הוא מי שנהיה בעת ההיא ינהה נהי.

ויש אומרים:

כי נהיה כמו חולה מגזרת נחלתי ונהייתי.

נשדנו –
בנין נפעל מפעלי הכפל.,והמקונן יאמר: חלק עמי ימיר השם להיותו לנכרי, איך ימר מה שהיה לי וכאשר קוינו לשובב שישוב שדינו אלינו, אז יחלקנה הנכרי, כי מלת יחלק זרה, להזכיר נגד השם. והזכיר נגד השם והזכיר שדינו, כנגד שאמר וחמדו שדות.

[ב, ה]
לכן -
יאמר לכל איש מהמשפחה הרעה הגוזלים השדות.
הטעם: בעבור שעשית זה, החמס לא ישאר לך בן שישליך חבל בגורל.

בקהל ה'-
בשוב ה' שבות עמו.

[ב, ו]
אל -
יספר הנביא מה שהיו אומרם המשפחה הרעה לנביאי השם, לא תנבאו - לא תטיפו, ככה יטיפון היו מטיפין להם אל תטיפון.

ומלת יסג בסמ"ך כשי"ן, ובא על משקל קל תחת כבד, לומר ישג במקום ישיג, כי מי שלא יטיף למשפחה הזאת, לא תשיגנו כלימה.

[ב, ז]
האמור -
הדבר הוא זה שיהיה אמור בלשון תמה: אתם בית יעקב?!

ורבי ישועה אמר:

כאילו כתב שמע אתה הקרוא בית יעקב ובעבור האל"ף שהוא מאותיות הגרון תבוא הה"א בפתח קטן כמו: החזק הוא הרפה.
הקצר רוח ה' -
היא הנבואה.
וטעם: הלא לעולם רוח השם תדבר אמת, כי למה יעשה השם רע?!

אם אלה מעלליו -
וכי מנהגו לעשות רע לבריותיו על חנם?!
רק ידבר להטיב לכם, ויבא טוב עם הולך דרך ישר.
והטעם: דברו הטוב יקיים עם מעשיהם - אם יהיו טובים.

[ב, ח]
ואתמול -
מלה אחת כמו כי ערוך מאתמול תפתה.
והטעם: כי דברי יטיבו לטוב לא כאשר הוא מאתמול.

לאויב יקומם -
יקום עמי כאויב איש את רעהו.

ממול שלמה -
בעבור שלמה ואדר שיפשיטו, אדר עוברי בטח, וכאשר ימלטו שלא יהרגום, שלא נשאר להם רק מה שעליהם, יחשבו נפשם כי הם שובי מלחמה וישמחו בהמלטם מידכם, כאשר ישמחו שובי מלחמה בשלום, ככה תעשו מחוץ לעיר לשלול שלל ולבוז בז, ובעיר תעשו חמס אחר.

[ב, ט]
נשי -
כל אחת מנשי עמי.

תענוגיה -
שהיתה מתענגת עם בעלה.

תקחו הדרי -
להפרד האב מהאם.

[ב, י]
קומו -
בעבור זה לא תנוחו בארצכם, בעבור שטמאה הארץ במעשיכם, כי היא תחבל אתכם כמו: וחבל את מעשה ידך.

וחבל -
כמו צירים וחבלים.

נמרץ -
גמור תהי ארצכם לכם.

[ב, יא]
לו איש -
הנה אתם תצוו לנביאי השם שלא יטיפו להוכיחכם, אולי תשובו אל השם ולא תתגרשו מארצכם כאשר תגרשו אתם הנשים, והנה אם יבוא איש שיתנבא בדברי כזב ויאמר לכם: שתו ושמחו, יאמר השם: כי תנוחו במקומכם ואשר נדו ונעו ישובו למקומם, כמו שכתוב אחריו אסוף אאסוף ותתקבצו כולכם, אז יהיה מטיף העם הזה לכם, באמרו ככה פסוק זה.

[ב, יב]
אסוף, כצאן בצרה -
אולי יש בעיר הזאת.

בתוך הדברו -
למקום שנהגו העדר כמו דוברות בים, לשון וינהג את הצאן וככה הקורות היו נוהגות, או נהוגות ככה תהימנה הערים מרוב אדם, כמו המון אדם.

[ב, יג]
עלה -
אם תפרץ אחת הצאן ותצא ראשונה כולם תפרצנה ותצאנה זו אחר זו, וככה יעשו ישראל בדברי הנביא השקר,כמו הצאן שילכו לרעות.

ויעבור מלכם -
וכבוד השם בתחלה, על כן כתיב: כה אמר ה' על הנביאים המתעים שאמרו אסוף אאסוף.


הפרק הבא    הפרק הקודם