[נט, א]
למנצח, בשלוח שאול -

[נט, ב]
הצילני, תשגבני -
אתה משגבי, כי הייתי במקום שפל.

[נט, ג]
הצילני -
טעם ומאנשי דמים כנגד להמיתו.

[נט, ד]
כי, יגורו -
כמו יתקבצו, וכמוהו: העוד הזרע במגורה.

ויש אומרים:
ישכנו סביב הבית.

[נט, ה]
בלי -
הטעם כי לא פשעתי ולא חטא לי ולא עון, שבעבור זה ירוצו להנקם ממני.

וטעם עורה –
כנגד וישמרו את הבית.

[נט, ו]
ואתה -
טעם אלהים צבאות –
כי אתה אלהי צבאות מעלה בשמים ואלהי צבאות מטה, שהם ישראל.

אל תחון כל בוגדי און -
באי זה גוי יהיו.

[נט, ז]
ישובו -
דמה אותם לכלבים שהם נובחים בלילה לשמור המדינה, ככה אלה שומרי הבית.

[נט, ח]
הנה יביעון -
כמו: הכלבים נובחים.

כי מי -
יחשבו כי אין אלהים שומע סודם.

[נט, ט]
ואתה -
דרך משל, כי תוכל לאבדם בכל עת, על כן אל תהרגם בהביעם.

[נט, י]
עוזו -
אתה האל שהעוז לו בעצמו.

אליך אשמורה -
כטעם ליל שמורים הם כנגד וישמרו את הבית, על כן אמר: הקיצה.

[נט, יא]
אלהי -
הוא סבת חסדי שידע שלא פשעתי להם, הוא יקדמני לשלם להם כפעלם.

יראני בשוררי -
תאותי.

[נט, יב]
אל -
יתפלל לשם שלא יהרגם רגע אחד פן ישכחו עמי מעשי השם ברשעים.

הניעמו -
לבקש לחם כאשר הזכיר בכלבים, הם יניעון לאכל.

וטעם בחילך –
הם ישראל.

והורידמו -
ממעלת עשרם.

מגננו -
הוא מלכנו באמת רמז, בעבור שאול המלך שצוה להמיתו.

[נט, יג]
חטאת -
קשור עם והורידמו, בעבור חטאת פימו.

וילכדו בגאונם -
כנגד כי מי שומע.

ומאלה -
ומקצת האלות והכחש שעשו, יספר זה לזה.

[נט, יד]
כלה -
פעמים מעט מעט ובסוף ואינמו.

וטעם מושל ביעקב –
כאשר הזכיר אלהי ישראל, והטעם כי אלהי העמים אלילים ואלהי ישראל שופט צדק.

[נט, טו]
וישובו -
הנשארים, אז יהיו ככלבים לבקש לחם על כן.

[נט, טז]
המה, לא -
ישרת בעבור שנים, אם לא ישבעו לא ילינו.

[נט, יז]
ואני, עזך -
כנגד עוזו אליך אשמורה.

וחסדך -
כנגד אלהי חסדי.

ולבקר -
הפך הכלבים כי ביום ינומו.

כי היית משגב לי -
ששמעת תפלתי ממתקוממי תשגבני.

[נט, יח]
הזכיר בתחלה עזו שהעוז בעצמו וחסד השם סבת חסדי, ובעבור זה אמר אחר: אשיר עזך, כי אתה עוזי, כמו: עזי וזמרת יה.

וכנגד חסדך –
אמר אלהי חסדי.