ראב"ע בהעלותך פרק יב

[יב, א]
ותדבר מרים -
היא דברה, גם אהרן הסכים או החריש, על כן נענש.

וטעם ותדבר
עם בי"ת, דרך גנאי כמו: וידבר העם באלהים.
גם ימצא לשבח גם בדרך נבואה.

יש אומרים:
כי משה מלך על כוש ולקח כושית.

והמתרגם אמר:
שפירתא.
וטעמו: לשון כבוד, כאשר יקראו הישמעאלים לזפת הלבן, גם אנחנו נקרא העיוור סגי נהור. והנה לא יתכן שנקרא שם שהוא לשבח להפכו לגנאי.

ויש אומרים:
כי כוש בן ימיני הוא שאול.
וכן: הלא כבני כושיים וכבר פירשתיו.
והישר בעיני שזו הכושית היא צפורה, כי היא מדיינית ומדיינים הם ישמעאלים והם דרים באהלים.
וכן כתוב: ירגזון יריעות ארץ מדין ובעבור חום השמש אין להם לבן כלל, וצפורה היתה שחורה ודומה לכושית.

וטעם כי אשה כשית לקח
זה הדבור שדברה מרים.
ומה נכבד דברי קדמונינו שאמרו על הזקנים:
אשריהם ואוי לנשיהם.
והנה חשדו משה כי לא נמנע לשכב עם צפורה, רק בעבור שאיננה יפה.

[יב, ב]
ויאמרו הרק אך במשה -
הביאה ראיה כי לא עשה זה לקדושת השם, כי הם היו נביאים ואין המשכב אסור להם.

הרק אך -
והאחד יספיק רק הוא דרך צחות, כמו: המבלי אין קברים.

וישמע ה' -
ואם דברו בסתר.

[יב, ג]
ענו מאד -
במשקל שלו והטעם שלא בקש גדולה על אחיו.

[יב, ד]
פתאום -
המ"ם נוסף כמ"ם שלשום והוא מגזרת פתי דבר, שלא עלה על לב.

צאו שלשתכם ויצאו שלשתם -
כל אחד מאהלו והנה דרך כלל ואחר כן פרט: וירד ה' בעמוד ענן ויקרא אהרן ומרים, ומשה שומע.

[יב, ו]
שמעו נא -
כמו עתה.

נביאכם -
מי שיהיה מכם נביא ה'.

במראה -
פירושו אם היה נביאכם שהוא נביא ה' כמו: והנבואה עודד הנביא.
האהלה שרה אמו.
כסאך אלהים עולם.

במראה -
במראות הלילה.

בחלום אדבר בו -
כפול, כדרך הנבואות.

[יב, ז]
בכל ביתי נאמן הוא -
טעמו כבן בית שיכנס בלא רשות ואם יצטרך ידבר צרכיו ואתם כאשר אתודע לכם בחלום -תדעו ואם לא אין לכם רשות לשאול.

[יב, ח]
פה אל פה אדבר בו -
הטעם בלא אמצעי.

במראה ולא בחידות -
הטעם שאראה לו הדבור כאשר הוא כצורת המשכן.

ולא בחידת -
כמו הנשר הגדול.

ותמונת ה' יביט -
כטעם: הראני נא את כבודך או שהוא בהקיץ:

[יב, ט]
וילך -
הכבוד והעד והענן סר.

[יב, י]
מעל האהל -
מעל פתח האהל.
והנה מצורעת -
תחסר מלת היא, כמו: כאשר קאה.

[יב, יא]
בי אדני -
פירשתיו.

אל נא -
אל עתה.

נואלנו -
מבנין נפעל, ואין לו ריע כי אם נואלו שרי צען.

ויש אומרים:
שהוא הפוך מאולת קשורה וטעמו ידוע.

[יב, יב]
אל נא תהי כמת -
אל עתה תהיה אחותינו כנפל המת, כאשר יצא מבטן אמו נאכל חצי בשרו.
וכן בשר המצורע ואין צורך לתיקון סופרים.

[יב, יג]
ויצעק משה -
זה יורה שהיה בצער על אחותו.

אל -
אתה שיש הגבורה בידך עתה רפא עתה לה, על כן השיב השם: ואביה ואילו אביה כעס עליה וירק בפניה, הלא תכלם לראות פניו שבעת ימים.

[יב, יד]
תסגר -
כמו המצורעים שלא יזיקו אחרים.

ואחר תאסף -
תחשב מהיישוב.
וכן: ואספתו מצרעת.
ואחר שבאה אל המחנה נסעו העם מחצרות.

[יב, טז]
ויחנו במדבר פארן -
על דעת רבים שהענן היה שם בעבור שמצאו: וישכן הענן במדבר פארן ויפרשו: הענן סר מעל האהל כמשמעו.
ולפי דעתי: אין זה הפירוש נכון.

חסלת פרשת בהעלותך


הפרק הבא    הפרק הקודם