מצודות דוד, נחום פרק א



פסוק א
משא נינוה. הנבואה ההיא נאמרה על נינוה היא ראש ממלכת אשור
ספר וגו'.
זהו ספר נבואה של נחום האלקושי הוא היה המתנבא על נינוה:

פסוק ב
אל קנוא וגו'. ה' הוא אל זועם ונוקם וכפל עוד ואמר נוקם ה' וגו'
נוקם ה' לצריו.
ר"ל רק לצריו הוא נוקם ונוטר איבה לאויביו הם העכו"ם אבל לא כן לישראל עמו:

פסוק ג
ה' ארך אפים. ר"ל הן אמת שה' מאריך אף ואינו ממהר לפרוע גמול הרשע עם כי הוא גדול כח ובידו להפרע בכל זמן
ונקה לא ינקה.
אבל הוא אינו מנקה לותר על הרשע מכל וכל
בסופה ובשערה דרכו.
הלוכו הוא ברוח סופה וסערה ר"ל כשבא לענוש העכו"ם מביא רוח סופה וסערה להניעם ולכלותם מהר
וענן אבק רגליו.
ר"ל הגזירות הבאות מסבתו אל העכו"ם הם לו לחושך ואפלה כענן והמשילם לאבק הנופל מתחת הרגלים:

פסוק ד
גוער בים וגו'. הוא משל על כריתת השרים מנינוה
אמלל בשן וגו'.
הם מקומות מרעה השמן והוא משל על אבדן בעלי העושר
ופרח וגו'.
ר"ל יכלה הצלחתם:

פסוק ה
הרים רעשו. מפחדו ירעשו ההרים וימסו הגבעות גם הוא משל על שרי נינוה וכפל הדבר במ"ש
ותשא הארץ מפניו.
הארץ תשרף מפני אש חמתו והוא משל על גודל הרעדה והכליון
ותבל.
הוא החלק מן הארץ המיושבת מבני אדם:

פסוק ו
מי יעמוד. מי יוכל להתקיים לפני זעמו
ומי יקום וגו'.
כפל הדבר במ"ש
נתכה כאש.
היא נשפכת לכלות ולהאביד כאש ההולך ושורף
והצורים.
הסלעים נתצו ונכתתו ממנו ר"ל בעלי הכח יחלשו ויאבדו:

פסוק ז
טוב ה' למעוז וגו'. ר"ל אף ביום צרה כשהוא עוסק בהבאת המשפט עכ"ז הוא טוב אז להיות למעוז ולחוזק ונותן לב לדעת את החוסים בו להזמין להם הצלה ועזר לא כבשר ודם שאין מי יעמוד לפניו בעת זעמו ולא יתן אז לב להיטיב עם מי:

פסוק ח
ובשטף עובר. הנה בשטף מים רבים יעשה כלה את מקום נינוה שזכר בתחילת הנבואה ר"ל האויב הבא והוא נ"נ הוא יכלה הכל כמו שטף מים העובר השוטף הכל מבלי ישאר מה
ואויביו.
החושך ירדף את אויביו הם אנשי אשור:

פסוק ט
מה תחשבון. ר"ל אתם אנשי נינוה מה תחשבון על ה' הגוזר עליכם את הכלייה הזאת אם תחשבו להנצל מידו דעו כי כלה הוא עושה לכם ולא תקום הצרה פעמים כי בפעם אחת יכלה אתכם:

פסוק י
כי עד סירים סבוכים. בעוד שהקוצים יהיו מסובכים ונאחזים אלה באלה ר"ל בעוד שיהיו אנשים בתכלית החוזק מקובצים יחד באגודה אחת
וכסבאם סבואים.
כאשר המשכרים יהיו עוסקים בשכרות היין פתאום יהיו נאכלים כקש יבש שנמלא ונשלם בשולו שהוא קל להשרף:

פסוק יא
ממך וגו'. אתה נינוה ממך יצא סנחריב החושב רעה על ה' להחריב את בית המקדש ויועץ עצת בליעל לשלוח לחרף כלפי מעלה כמ"ש (במלכים ב י"ט ובישעיה נ"ז):

פסוק יב
אם שלמים. אם יהיו אנשי נינוה שלמים בדעה אחת ובעצה מוסכמת וכן יהיו רבים במספר שכל זה הוא סבה אל הנצחון
וכן נגוזו.
ר"ל אעפ"כ יהיו גזוזים ונכרתים כאשר אמרתי ועבר העם מן העולם
ועניתך.
ר"ל אענה אותך בתכלית העינוי והאבדון עד שלא אצטרך לענות אותך עוד כי בפעם ההיא תכלה מכל וכל והוא דוגמת אמרו לא תקום פעמים צרה:

פסוק יג
ועתה. ר"ל בזמן קרוב אשבור מטהו מעליך ישראל ר"ל עוד לא יצר לך
ומוסרותיך.
המוסרות שהייתם קשורים בהם אנתק ממך ר"ל לא תהיה עוד מוכנע לאשור:

פסוק יד
וצוה עליך ה'. מול מלך אשור יאמר
לא יזרע משמך עוד.
ר"ל לא ימלוך מי מזרעך
אכרית פסל ומסכה.
כי שממה תהיה
אשים קברך.
ר"ל אני אשים לך קבר המיוחד לך כי אני אלחם בך
כי קלות.
היית קל בדעתך לשלוח לחרף כלפי מעלה ולכן אקח ממך נקם:

הפרק הבא    הפרק הקודם