פסוק א
שאלו מה' מטר. כאלו יאמר אל בני הדור ההוא בחנו הדבר ושאלו מה' מטר בעת ירידת המלקוש כי אז יש בו צורך רב ותראו שיהיה נעתר לכם ויעלה עננים עם כי לא יורה הטבע עליהם ויתן להם מטר להצמיח לכל איש עשב בשדהו וכאומר הנה בזה תדעו שאתם דבוקים במקום והוא משגיח בכם למלאות מחסורכם:

פסוק ב
כי התרפים. כאומר שלא יפה עשו אבותיכם שעסקו בתרפים וקוסמים ובחלומות כי התרפים דברו און ודבר תוהו והקוסמים ראו שקר ובעלי החלומות ידברו שוא
הבל ינחמון. מה שנחמו אותם לאמר שלום יהיה לכם אל תיראו הנה הוא הבל כי לא כן היה
על כן. הואיל ועסקו בהם נסעו מארצם ללכת בגולה כמו צאן שהרועה מסיעם ממקומם בע"כ
יענו. היו מוכנעים אל האויב כי לא היה להם מנהיג טוב להוליכם בדרך הישר ולכן אחזו בדרכם ובגמול זה היו מוכנעים אל האויב:

פסוק ג
על הרועים. ר"ל עתה בבוא הגאולה חרה אפי על הרועים הם מלכי האומות שהרעו להם
ועל העתודים. על שרי האומות אזכור עונם לשלם גמול
כי פקד. כי זכר ה' את עדרו הם בית יהודה לנקום נקמתם מיד האומות
כסוס הודו במלחמה. בעת ילחמו האומות ישים ה' אותם אמיצי לבב כמו הסוס המראה הודו ויוצא לקראת נשק:

פסוק ד
ממנו פנה. מיהודה יהיה המלך המשובח בעם כמו האבן ההושם בפנת הבית שהוא המשובח שבכולם על כי הוא נראה משני הצדדים ובלשון הזה נאמר על ישראל בכללם כמ"ש אבן מאסו הבונים היתה לראש פנה (תהלים קיח)
ממנו יתד. זה הלשון יאמר על הפקיד וממונה שהכל תלוי בו וכן נאמר בכ"ג הממונה על הבית ותקעתיו יתד במקום נאמן (ישעיה כב)
ממנו קשת מלחמה. ר"ל לוחמי מלחמתו יהיו ממנו ולא יצטרך לעזרת האומות
כל נוגש יחדיו. כל נוגשי האומות לעבודה כולם יחדיו יצאו ממנו :

פסוק ה
והיו כגבורים וגו'. ר"ל עם כי הם חלשים יהיו כגבורים הרומסים במלחמה בתוך הטיט המושלך בחוצות
ונלחמו. ר"ל עם שאינם מלומדי מלחמה עכ"ז ילחמו דרך אנשי מלחמה כי ה' עמהם והוא ילמד ידם לקרב אצבעותם למלחמה
והובישו. עם כי הם יהיו אנשי רגלי יביישו את האויב רוכבי הסוסים כי יתגברו עליהם:

פסוק ו
ואת בית יוסף. המה בני עשרת השבטים
והושבותים. אושיבם לארצם וישבו בה בהשקט ושאנן כי ארחם עליהם ויהיו כאלו לא זנחתים מעולם כי לפי רוב הטובה לא יזכר ימי הגולה
כי אני וגו'. אשר הכח בידי להרבות טובה
ואענם. וכן אענה להם בכל עת קראם אלי:

פסוק ז
והיו כגבור אפרים. אף שאינם גבורים יהרגו כגבור וכאשר יראו הצלחתם ישמח לבם כמו ביין אשר ישמח הלב ובניהם יראו הצלחות אבותם וישמחו ויגל לבם בתשועת ה':

פסוק ח
אשרקה להם. אצפצף לבני הגולה לרמז שיבואו ובזה אקבצם ר"ל אעיר לבם לשוב לארצם כי אז אפדם מהגולה ויתרבו בבנים ובבנות כמו שרבו מאז במצרים:

פסוק ט
ואזרעם בגוים. בעמים, אף כי פזרתים כהמפזר לזריעה אעפ"כ במרחקים במקום שנתפזרו יזכרו בי ולכן יחיו עם בניהם וישובו לארצם:

פסוק י
והשבותים. אשיבם לארצם מארץ מצרים ואקבצם מאשור מקום שגלו שם עשרת השבטים
ארץ גלעד. הוא עבר הירדן
ולבנון. זה א"י בעבר הירדן המערבי
ולא ימצא. לא יספיק להם להחזיק את כולם:

פסוק יא
ועבר בים צרה. אז תעבור צרה על האומות הרבים כמי הים והצרה ההיא תכה את הגלים אשר בים ר"ל השרים הרמים והנשאים
והובישו וגו'. כל המקומות העמוקות שביאור יתייבשו ר"ל כל המון מצרים יאבדו ולפי שכל שבח מצרים הוא בהיאור שעולה ומשקה השדות לכן מדמה אבדן אנשיה ליבשות מי היאור
והורד. יושפל רוממות אשור ויסיר ממשלת מצרים:

פסוק יב
וגברתים בה'. אגבר את ישראל בתשועת ה' ואף שה' הוא המדבר וגברתים אמר בה' כאחר המדבר ודוגמתו ואל משה אמר עלה אל ה' (שמות כד) ואף שה' היה המדבר וכן דרך המקרא
ובשמו. במשענת שמו יתהלכו בטח להלחם מול אשור ומצרים: