מצודות דוד, דברי הימים ב פרק לג



פסוק ד
אשר אמר וגו'. כאלו המקרא קובל עליו לומר ראו מה עשה
בירושלים.
בבית ה' אשר בירושלים:

פסוק ה
בשתי חצרות. עזרת כהנים ועזרת ישראל:

פסוק ו
והוא העביר וגו'. הוא עבודת המולך
ועונן וגו'.
הם מעשה כשפים:

פסוק ז
בבית וגו'. פסל הסמל שעשה שמהו בבית האלהים
לעילום.
כמו לעולם:

פסוק ח
ולא אוסיף וגו'. גם זה מדברי ה' שאמר לדוד ולשלמה :

פסוק ט
מן הגוים. יותר מן הגוים וגו':

פסוק י
וידבר ה'. ע"י הנביאים:

פסוק יד
מערבה. ממערב מי גיחון ההולך בנחל
ולבוא.
משם משך החומה לבוא בשער הדגים ומשם הלך וסבב את העופל והוא שם מגדל:

פסוק טז
ויבן את מזבח. ר"ל תקנו וחדשו:

פסוק יז
רק לה'. ועל כל זה אסורים הם משנבנה הבית:

פסוק יח
הנם על דברי. הנם כתובים על דברי הימים של מלכי ישראל :

פסוק יט
והעתר לו. מה שה' קבל תפלתו:

פסוק כג
כי הוא אמון. ר"ל הוא היה בהויתו מתחלה עד סוף הרבה אשמה ולא שב מדרכיו:





פרק לד

פסוק ג
ובשמנה וגו'. בעת שהיה בן שמנה שנים והיא לעת מלכו בתחלת מלכותו :

פסוק ד
וינתצו. אנשיו נתצו לפניו
והדק.
עשאם דק דק
הזובחים.
של הזובחים להם למען לבזותם:

פסוק ה
כהנים. כהני עבודת כוכבים שכבר מתו:

פסוק ו
ובערי מנשה וגו'. ואף שכבר גלו עשרת השבטים מ"מ מעט מהם נשארו בארצותם
בחרבותיהם.
ר"ל נתן מצבותם מסביב בחרבותיהם של עצמם והם כלים העשויים לנתוץ בהם כמו ומגדלותיך יתוץ בחרבותיו (יחזקאל כ"ו):

פסוק ח
לטהר. ר"ל אחר שגמר טהרת הארץ והבית אז שלח את שפן וגו'
המזכיר.
הממונה על ספר הזכרונות:

פסוק י
עושי המלאכה. הם האומנים הגדולים הממונים בבית ה' ונקראים בדברי רז"ל אדרכלין ומתחת ידם בונים האומנים הפועלים כפי מה שיורו אותם
ויתנו אותו.
והם יתנו אותו אל עושי המלאכה וגו' ר"ל הם ישלמו שכר הפועלים אשר יתקנו ויחזקו את הבית:

פסוק יא
ויתנו לחרשים. יפרש מי הם הפועלים ואומר לחרשים והם כורתי העצים בתמונה הנרצה
ולבונים.
בוני הקירות
אבני מחצב.
אבנים חצובים ביושר
למחברות.
הם המקשרין את הבנין להיות הכל בחבור אחד
ולקרות.
על תקרת המכסה:

פסוק יב
והאנשים. האומנים הפועלים
לנצח.
לזרז על המלאכה ולנגוש אותם
כל מבין.
כל מי שהיה בעל בינה בדבר השיר עמד בכלי שיר לשורר בעת הבנין:

פסוק יג
ועל הסבלים. גם העמיד ממונים על הסבלים והם נושאי המשאות לבנין
ומנצחים.
העמיד נוגשים על כל עושי המלאכה לכל מין עבודה ועבודה
סופרים.
לכתוב מספר הכסף הבאה בנדבה לבדק הבית
ושוטרים.
הם הכופים לתת את הכסף מה שנדב כ"א
ושוערים.
שומרים שערי המקדש ורואים את הבאים אל המלאכה :

פסוק יד
ובהוציאם וגו'. לצורך הבנין
ביד משה.
ר"ל מה שכתב משה בידו:

פסוק טו
ספר התורה מצאתי. יתכן שעל כי אחז שרף את התורה כמ"ש רז"ל לזה פחדו הכהנים פן ישלח ידו גם בספר התורה המונח מצד הארון אשר כתב משה מפי ה' ולקחו הס"ת ההיא והטמינו מפניו ולאחר מותו חפשו אחריה ולא מצאוה וכאשר היה הכהן גדול מחפש אחר הכסף המובא ואחר בדקי הבית מצאה וארז"ל שמצאה כשהיתה מגוללת בפרשת תוכחות והיה התחלת הדף יולך ה' אותך ואת מלכך וגו' ועל כי מאז חפשו אחריה ולא מצאוה אמר כמבשר ספר התורה ההיא מצאתיה בבית ה'
ויתן וגו'.
ר"ל הראה לו הנמצא כתוב בתחילת הדף כי חשב את הדבר לאות ורמז להחריד את העם:

פסוק טז
כל אשר נתן. ר"ל דבר המוטל עליהם ונתון בידם :

פסוק יז
ויתיכו. התיכו את הכסף לעשות מטבעות להוציא בהוצאה
על יד המופקדים.
הם האומנים הגדולים הקרוים אדרכלין והמה נתנו על יד עושי המלאכה הם האומנים הפועלים :

פסוק יח
ספר נתן לי. ר"ל נתן לו ספר הנאבד כשהיא מגוללת בדף הזה
ויקרא בו.
בהדף ההוא :

פסוק יט
ויקרע וגו'. בעבור החרדה כי גם הוא חשבו לאות וסימן:

פסוק כא
דרשו את ה'. שאלו לנביאים עלי ועל העם הנמצא פה ועל כל יהודה בעבור דברי הספר הנמצא כתוב בה בתחלת הדף אשר מהנראה שהוא לאות אשר גדלה חמת ה' וגו'
לעשות.
אשר רוצה לעשות ככל הכתוב בתחלת הדף ההוא:

פסוק כב
ואשר המלך. ר"ל ושאר השרים אשר שלח המלך
אל חולדה.
ארז"ל מפני שהנשים רחמניות הן הלכו אליה שהיא תתפלל בעדם, או יתכן אשר שאר הנביאים לא היו אז בירושלים
שומר הבגדים.
של המלך
במשנה.
בין שתי החומות שהיא משנה להעיר
כזאת.
כדברי המלך:

פסוק כד
הנני מביא. ר"ל האות הזה לא במקרה בא כ"א מה' וכאלו אמר הנני מביא רעה וגו':

פסוק כו
ואל מלך יהודה. ר"ל דבר הנוגע אל המלך עצמו
הדברים אשר שמעת.
ר"ל אף שהגזרה גזורה כאשר שמעת לא תהיה כלול עמהם :

פסוק כז
בשמעך את דבריו. ר"ל בעת השכלת בדברי האות הזה אשר היא מה':

פסוק כח
את קברותיך. ולא תקבר בארץ העמים
בשלום.
עם כי מת במלחמה מ"מ תחשב לו לשלום על כי לא ראה בהרעה הבאה על ישראל
וישיבו.
חלקיה וחבריו:

פסוק ל
ספר הברית. ספור התוכחות הנאמרים בברית
הנמצא בית ה'.
וזהו על כי בהספר ההוא מצאו תוכחות מגולה בפתיחתה ואף היא כתובה בידי משה המקודשות ומפי ה' והמה סיבות עצומות להחריד את העם לשוב לה':

פסוק לא
על עמדו. על המקום המיוחד למלך לעמוד שם
את דברי הברית.
דברי התורה הנתונה בברית:

פסוק לב
ויעמד. העמיד כולם בברית
ויעשו.
מאז והלאה עשו כדברי התורה הנתונה בברית:

פסוק לג
ויעבד. העביד את כל הנמצא בישראל וחוזר ומפרש מהו העבודה ואמר לעבוד את ה':

הפרק הבא    הפרק הקודם