מצודות דוד, תהלים פרק כז



פסוק א
ה' אורי. הלא ה' מאיר לי בעת צרה א"כ ממי אירא:

פסוק ב
בקרוב. בעת קרבו רשעים לבוא עלי לאכול בשרי והמה לי לאויבים ובודאי לא יחזרו מרעתם אבל בעת ההיא עזרני ה' והמה כשלו ונפלו ונמלטתי מידם:

פסוק ג
בזאת. בהאמירה הזאת שאמרתי והיא ה' אורי וישעי :

פסוק ד
שבתי. שאשב בבית ה' טוב לי מללכת למלחמה ולנצח
לחזות.
לראות בנעימות תורת ה'
ולבקר.
לדרוש בהיכלו בדבר מצות ה':

פסוק ה
כי יצפנני. ביום בוא האויב הסתירני בסוכתו ולא יכלו לי
בצור.
היה מרומם אותי להתגבר עליהם כאלו עמדתי על צור גבוה כי כן הדרך שהעומד ממעל הוא מתחזק על העומד מתחת:

פסוק ו
ועתה. כאומר הנה עכ"ז הייתי מוטרד במלחמה ולזה אבקש עתה ממך שראשי ירום על אויבי מסביב שלא נלחמו עוד בי
ואזבחה.
ואז אזבח זבחים ואריע בשמחה יותר מאלו נלחמו בי ונצחתי אותם:

פסוק ז
קולי אקרא. קולי אשר אקרא:

פסוק ח
לך. בשליחותך אמר לי לבי בקשו פני וכן אעשה כי את פניך ה' אבקש :

פסוק ט
אל תט. אל תטה את עבדך לנפול ביד האף הלא מעולם היית עזרתי לזה גם עתה אל תטשני:

פסוק י
עזבוני. לא נתנו לי די מחסורי
יאספני.
אסף אותי אליו בתת לי די מחסורי :

פסוק יא
למען שוררי. כי כשאכשל בדרכי ה' ואענש עליו ישמחו שוררי ויאמרו ידיהם רמה :

פסוק יב
בנפש צרי. להשיג בי תאותם ורצונם
ויפח חמס.
המדברים עלי דברי חמס:

פסוק יג
לולא. כאומר הנה כמעט היו מאבדים אותי אם לא עמדה לי זכות האמונה שהאמנתי בדבר ה' אשר הבטיחני לראות בטובו בזה העולם:

פסוק יד
קוה. ואמרתי אל נפשי קוה אל ה' וחזק בהבטחתו וזכות האמונה היא היא אשר עמדה לי
וקוה וגו'.
כפל הדבר להתמדתו:

הפרק הבא    הפרק הקודם