מצודות דוד, תהלים פרק נז



פסוק א
אל תשחת. על כי היה קרוב להיות נלכד אז ביד שאול התפלל ואמר אל תשחיתני
במערה.
להסתר עצמו במערה:

פסוק ב
חנני אלהים חנני. הכפל לחזק כדרך הצועק שכופל דבריו
עד יעבור.
כאומר הן ידעתי אף אחר שאנצל עתה מידו ירדוף שוב אחרי ואני אחסה בך עד אשר יעבור הוות מכל וכל:

פסוק ג
עליון. היושב בשמים ממעל וידו על העליונה
גומר.
המשלים לגמור מה שהבטיח עלי:

פסוק ד
חרף שאפי סלה. מחרפת חורפי יושיעני לעולם
ואמתו.
ואמיתת הבטחתו:

פסוק ה
נפשי בתוך לבאים. נפשי שוכנת בין בני אדם הטורפים כלבאים ואני שוכב בין אנשים השורפים כלהב אש ושיניהם כחנית וחצים
חרב.
ממית בלה"ר כחרב חדה:

פסוק ו
רומה. ר"ל עשה בהם נקם ובזה ירומם תפארתך על השמים ועל הארץ יראה כבודך כי כשהשם עושה דין ברשעים הוא מתרומם ומתנשא:

פסוק ז
רשת. הנקם יהיה שהרשת אשר הכינו במקום מדרך רגלי וכל אחד מהם כפף נפשי להורידני בה וחפרו לפני בור שאפול בה אני הנה בהמקום הזה עצמו יפלו בתוכה לעולם:

פסוק ח
נכון. לבי נכון לבטוח באלהים וכמו שנכון לבי כן יעזר לי ואשירה על התשועה:

פסוק ט
עורה. אז אדבר אל נשמתי עורה כבודי לדבר בשיר ועורה הנבל וכנור לנגן בהם בעת אעירה בשחר להודות לה':

פסוק י
אודך בעמים. לפרסם שבחיך:

פסוק יא
כי גדול וגו'. החסד והאמת הנעשית לי גדלה עד השמים ומהראוי לפרסם אותו :

פסוק יב
רומה. אז ירומם תפארתך על השמים ויראה כבודך על כל הארץ בעבור גודל התשועה:

הפרק הבא    הפרק הקודם