רד"ק לירמיה פרק לג

[לג, א]
ויהי דבר ה' שנית -
ר"ל על זה הענין.

[לג, ב]
כה, עשה -
עושה ירושלם שזכר למעלה ופי' עשה מגדלה, כלומר שהגדיל אותה על כל הארצות.
וכן: אשר עשה את משה ואת אהרן.

יוצר אותה להכינה -
מחדש אותה להכינה לעולם.
וכן הנה אנכי יוצר עליכם רעה וכל יצירה היא מוציא הדבר למעשה.

[לג, ג]
קרא -
אם תקרא אלי אענך כרצונך הפך מה שאומר ואל תשא בעדם רנה ותפלה.

ואגידה לך גדולות ובצורות לא ידעתם -
אגידה לך נחמות גדולות וחזקות שלא ידעתם.

ויונתן תרגם:

רברבן ונטירן היה קורא ונצורות בנו"ן:

[לג, ד]
כי כה אמר ה', אל הסללות ואל החרב -
כמו בסללות ובחרב.
וכן ואל הארון תתן את העדות כמו ובארון אלא שאותה בבי"ת הכלי וזאת בבי"ת העזר.

ופירש החרב - כשילים המפילים המגדלים.
וכן: ומגדלותיך יתץ בחרבותיו.

וסללות -
פירשנוהו.

[לג, ה]
באים להלחם -
אמר למה היו נתוצים לפי שהיו באים יושבי הבתים להלחם עם הכשדים ולא פתחו להם, לפיכך התחזקו הכשדים והכו הבתים בסללות ובחרב עד שלכדו העיר.

ולמלאם את פגרי האדם -
והם גרמו גם כן למלא הבתים פגרי אדם, שנלחמו בם הכשדים.

[לג, ו]
הנני מעלה לה -
לעיר ירושלם שזכר.

ארוכה ומרפא -
ענין כפול במלות שונות.

וגליתי להם עתרת שלום ואמת -
אמר וגליתי לפי שהיה דבר הקץ מכוסה עד יום הגאולה.

עתרת - פירש רוב כי כל לשון עתרת הוא ענין רבוי מה שהוא בענין תפלה, כמו: ויעתר יצחק הוא ענין רבוי תפלה וכן העתרתם עלי דבריכם רבוי דבריכם.

[לג, ט]
פחדו ורגזו -
גויי הארץ יפחדו וירגזו.

על כל הטובה ועל כל השלום אשר אני עושה לה -
פירש לירושלם.

[לג, יא]
מביאים תודה -
ולא אמר חטאת ואשם לפי שבזמן ההוא לא יהיו בהם רשעים וחוטאים כי כלם ידעו את ה'.

וכן אמרו רז"ל:

כל הקרבנות בטלים לעתיד לבוא חוץ מקרבן תודה.

[לג, יב]
מרביצים צאן -
בכל מקום מאין פחד יהיה לרועים נוה וירבצו שם צאנם בלי פחד.

[לג, יג]
בערי ההר בערי השפלה -
בלא וי"ו והבאים אחריהם בוי"ו.

על ידי מונה -
ישראל נמשל לצאן והרועה הוא המלך ודרך הרועה למנות צאנו אם חסרה אחת מהן.
או יאמר זה הענין לכלות הפושעים מישראל בצאתם מהגלות, כמו שמפורש בספר יחזקאל ואמר שם: והעברתי אתכם תחת השבט וזהו שאמר הנה גם כן: עוד תעבורנה הצאן על ידי מונה.

[לג, טו]
צמח צדקה -
זהו מלך המשיח.

[לג, טז]
זהו אשר יקרא לה ה' צדקנו -
הקב"ה יקרא לירושלם ה' צדקנו, כלומר שיושביה יאמרו ה' צדקנו.

ויונתן תרגם:

ודין שמא דיהון קרן לה יתעבדון לנא זכון מן קדם ה' בגוה,
ולמעלה אמר על מלך המשיח וזה שמו אשר יקראו ה' צדקנו ושניהם עולים לענין אחד, ושם פירשנוהו.

ואדוני אבי ז"ל פירש:
וזה אשר יקרא לה הקב"ה, שהוא ה' צדקנו.

[לג, כ]
כה אמר ה' אם תפרו את בריתי היום -
אם תוכלו להפר בריתי שכרתי עם נח ובניו: עוד כל ימי הארץ וגו' ויום ולילה לא ישבתו כמו שזה לא יופר ולא ישבות, כן לא תופר בריתי את דוד שכרתי לו ברית להיות מלכותו קיימת, וכן בריתי שכרתי עם אהרן ועם בניו.

בעתם -
על סדר התקופות.

[לג, כב]
אשר -
כמו כאשר חסר כ"ף הדמיון.
וכן: כי אשר ראיתם את מצרים היום כמו כאשר.

כן ארבה -
עד שלא יספר ולא ימד.
ולשון ימד נופל על חול הים ולא על צבא השמים והמספר נופל על זה ועל זה.

משרתי אותי -
כמו משרתים, כי פעמים יפול מ"ם הרבוי ויספיק ביו"ד הרבוי, כמו: נטעי נעמנים, מי המרים, מלאכי רעים והדומים להם.

[לג, כד]
הלוא ראית, שתי המשפחות -
משפחת דוד ומשפחת אהרן אשר בחר ה' בהם להיות מנהיגי העם.

ואת עמי ינאצון -
וכיון שראו שהאלהים מאסם ינאצו בניהם את ישראל מהיות עוד גוי לפניהם ולא יוכיחום ולא ינהיגום בדרך ישרה, כי חשבו כי פסקה המלכות והכהונה, כי רוב ישראל גלו והנשארים נתונים ביד גויי הארצות.

ואדוני אבי ז"ל פירש:
ואת עמי - כמו ועמי, כלומר כיון שראו עמי כי אלהים מאסם גם הם ינאצו אותם ולא ילכו אחר מצותיו ולא ירצו להיות גוי לפניהם ולעשות מצותם, ולפירושו יהיה את זה נופל על הפעל כמו: ואת מלכינו ואת שרינו, ואת הברזל נפל אל המים וכבר פירשנו אותם על הפעול, ככל את שנופל על הפעול.

[לג, כה]
כה אמר ה' אם לא בריתי -
כלומר אם לא יהיה בריתי יומם ולילה ולא שמתי חקות שמים וארץ להיות חוק עולם, אם לא יהיה זה לא יהיה זרע יעקב ודוד שאמאסם, אבל כל זמן שתהיה קיימת בריתי עם שמים וארץ ועם יומם ולילה תהיה בריתי עם זרע יעקב ודוד, עם זרע יעקב להיות גוי ועם זרע דוד להיות מושל, ולא הוצרך לחשוב משפחת הכהונה כי כבר זכרה למעלה ואת הלוים משרתי אותי, אבל שנה בדבר המלכות, כי הוא עקר הנהגת ישראל מיראת המלכות.

[לג, כו]
גם זרע יעקב ודוד -
כתב רבי יונה המדקדק:
כי יעקב במקום אהרן, לפי שזכר שתי המשפחות.

וכן אומר בל"ב מדות של רבי אליעזר בנו של רבי יוסי הגלילי:
במדת מדבר, שנאמר בזה ואינו ענין לו אבל הוא ענין לחברו, כמו וזאת ליהודה שאינו ענין ליהודה, שהרי נאמר שמע ה' קול יהודה תנהו ענין לשמעון, כיוצא בו גם זרע יעקב ודוד שאינו ענין ליעקב, שהרי נאמר: יצחק ויעקב, תנהו ענין לאהרן, ראיה לדבר שתי המשפחות שאמר וכבר פירשנוהו.

והחכם ר"א בן עזרא ז"ל פירש:
אך מי שהוא מזרע יעקב אמאס בעבור שאמרה תורה שלא יהא מלך מושל בישראל כי אם מיעקב, ועוד שהוא ממשפחת דוד והם שתי מעלות.

אל זרע אברהם -
כמו על וכן ואל ההרים לא אכל, כמו על ההרים.

ישחק -
כתיב בשי"ן כמו בצד"י, כי שני השרשים שוים בענין ושתי האותיות ממוצא אחד והוא אחד מד' הכתובים בשי"ן כנוי ליצחק.

כי אשוב -
כתוב בוי"ו וקרי אשיב ביו"ד והענין אחד, כי נמצא מן הקל יוצא בזה הענין, כמו: ושב ה' את שבותך וזולתו.

הפרק הבא    הפרק הקודם