[ב, א]
אלה בני ישראל וכו'.-
והתחיל ליחס בני יהודה כי עיקר הספר על מלכי יהודה.

[ב, ו]
ובני זרח זמרי -
הוא זבדי בן זרח הנזכר בספר יהושע.

[ב, ז]
ובני כרמי -
אף על פי שלא נזכר כרמי, ידוע היה כי כרמי בן זבדי הוא זמרי שזכר וכן מנהג זה הספר בספור יחסים במקומו, ועכר הוא עכן אלא קראו עכר לגנאי, כי עכר ישראל.

[ב, ח]
ובני איתן עזריה -
כמו: ובני דן חושים, ובני פלוא אליאב ולא הזכיר יחוס הימן וכלכל ודרע אולי לא מצאם, או קצר ביחס זרח, כי לא באה ממנו המלוכה וחזר ליחס חצרון בן פרץ, כי משם יצאה המלוכה.

[ב, ט]
ואת כלובי -
הוא כלב בן חצרון שמזכיר למטה.

[ב, י]
את נחשון נשיא בני יהודה -
לכבוד דוד כתב כן, להודיע שאף זקנו נחשון היה נשיא.

[ב, יג]
ואישי הוליד -
באל"ף וביו"ד אחד הוא, כי אותיות אהו"י מתחלפות.

ושמעא השלישי -
הוא שמה הנזכר בספר שמואל.

[ב, טו]
דויד השבעי -
כתב ר' יונה:

כי הוא כמו השמיני, שהרי שבעה בנים היו לו מלבד דוד כמו שאומר בספר שמואל ויעבר ישי שבעת בניו לפני שמואל, ואחרי כן אמר לו: התמו הנערים ואמר עוד נשאר הקטן.
ועוד כתיב: ולו שמנה בנים הנה כי שמנה בנים היה לו ודוד היה השמיני, אם כן דוד השביעי ר"ל השמיני.

ולא יתכן זה ההפך אבל הנכון שהיה לישי בן מאשה אחרת, ובספר שמואל מנה אותם כולם בכלל, שאמר שבעת בניו ואמר עוד נשאר הקטון, ובכאן זכר השבעה שהיו מאם אחד עם דוד.
וכן פירש אותו החכם ר' אברהם בן עזרא.

ויש אומרים:

כי מת הבן האחד.

ובמדרש:

כי הבן השמיני היה שמו אליהוא והוא הנזכר בנגידים שהקים דוד ליהודה אליהוא מאחי דוד והוא היה קטן מדוד, ומה שאמר ודוד הוא הקטן על שהיה מקטין עצמו.

[ב, יז]
יתר הישמעאלי -
הוא יתרא הישראלי וקראו ישמעאלי, לפי שגר בארץ ישמעאל ולפיכך קראו ישראל, שלא יחשוב אדם לפי שקראו ישמעאלי שהיה מזרע ישמעאל אלא מזרע ישראל היה.

[ב, יח]
וכלב בן חצרון -
יש מרבותינו ז"ל שאמרו:

כי הוא כלב בן יפונה ולמה נקרא בן יפונה? שפנה עצמו מעצת מרגלים ומה שאמר בן עתניאל בן קנז אחי כלב, אמרו כי אחיו היה מאמו ולא היה בן קנז אלא חורגו שהוא בן אשתו.

ואמרו:

דוקיא דכתיב: הקניזי ולא כתב בן קנז ולא יראה כן לפי פשטי הכתובים, כי לפי פשטי הכתובים נראה כי כלב זה היה מבני חצרון הראשונים, ואמר כי אחר לקח בת מכיר והוא בן ששים שנה ואם כמו שאמרו רז"ל, כי היה כלב בן יפונה כשהוליד חצרון כלב היה חצרון בן מאה ושבעים שנה, כי כלב אמר: בן ארבעים שנה אנכי בשלוח אותי משה עבד ה' וזה היה בשנה שניה שיצאו ממצרים וחצרון היה מבאי מצרים.

הוליד את עזובה אשה ואת יריעות -
ואחרי כן אמר ותמת עזובה ואמר ואלה בניה, נראה כי נשיו היו, ונראה כי בנותיו היו.

וכן אמרו רבותינו:

וכי יש אדם מוליד את נשיו?!
ודרשו בו ענינים.

ולפי דעתי את זה כמו מן.
וכן: כצאתי את העיר ואחרים זולתו, וכן פירוש הפסוק וכלב בן חצרון הוליד מן עזובה אשתו מן יריעות, שתיהם היו נשיו ומשתיהן היו לו בנים וקצר התולדה ולא זכר את בני האחת והיא עזובה, ועליה אמר ואלה בניה וכאשר מתה עזובה לקח לו כלב אשה אחרת שמה אפרת.

[ב, כא]
ואחר בא חצרון -
מה שאמר והוא בן ששים שנה, כי הנשים שזכר לקחם קודם זאת ואחר כן כשהיה בן ששים שנה והוא זקן לקח בת מכיר וכו' וכל אלה התולדות במצרים היו, שהרי חצרון היה מבני מצרים.

[ב, כב]
ושגוב הוליד את יאיר -
הנראה מן התורה כי יאיר היה משבט מנשה והוא שלקח הערים בארץ הגלעד וקרא אותם חוות יאיר על שמו וכל הספור ספר הנה גם כן, להודיע כי זה הוא יאיר הנזכר בתורה וכן מיחס אותו אל שבט יהודה, וכן היה.

ומה שאמר בתורה: בן מנשה ממשפחות האם, כי האם היתה בת מכיר בן מנשה ולפי שלקח יאיר הערים בארץ הגלעד נשאר שם וגם שבט אמו והיו לו הערים ההמה לנחלה.

ורבותינו ז"ל אמרו:

כי אין זה יאיר הכתוב בתורה אלא זה יאיר בן שגוב לקח אשה בארץ הגלעד ומתה וירשה ומירושת אשתו היו לו אלו עשרים ושלשה ערים.

[ב, כג]
ויקח גשור וארם -
הודיע כי אלה הערים אשר לקחם יאיר לקחם מיד בני בניו גשור וארם שהיו מהאומות שהיו שכיניהם, כמ"ש עד גבול הגשורי והמעכתי.

כל אלה בני מכיר אבי גלעד -
פירוש כל אלה הערים היו לבני מכיר אבי גלעד, כלומר לבני בת מכיר והוא חסר למ"ד השימוש.
וכן ושני שרי גדודים היו בן שאול, כמו לבן שאול ורבים כמוהו חסרים למ"ד השמוש.

ומכאן ראו רז"ל:

בני בנים הרי הם כבנים ואפילו בני בנות ואינו עומד בדבר זה לענין הדין והם פירושו בני כמשמעו, לא כמו שאנו מפרשים אותו שהוא כמו לבני.

והנכון כמו שפירשנו, כי אם היה אומר על הבנים מהו כל אלה והוא לא זכר אלא שגוב, אלא על הערים אמר ששים עיר שזכר, ואפשר כי מה שזכר כ"ג ערים בארץ הגלעד הם בכלל ששים עיר שזכר שגם אלה ששים עיר בארץ הגלעד הם, ובאמרו עשרים ושלש הערים הגדולות ואמרו ששים עם בנותיהן.

[ב, כד]
ואחר מות חצרון בכלב אפרתה -
יש אומרים:

כי על שם כלב ואשתו קראו את העיר כלב אפרתה, ואם כן חצרון היה מבאי הארץ ובארץ ישראל מת, ורחוק הוא זה הפירוש שהיה חצרון יותר ממאתים וחמשים שנה.

ולפי דעתי כי פירושו בעת שלקח כלב בנו אפרתה אשתו באותו העת מת חצרון.

ואשת חצרון אביה -
לפי שאמר כי בעת זקנתו לקח בת מכיר, הודיע כי בעת שמת היתה לו אשה אחרת ושמה אביה וילדי לו את אשחור אבי תקוע אפשר בחייו או לאחר מותו.

[ב, כה]
ויהיו בני ירחמאל -
הזכיר תחלה יחוס רם בן חצרון כי הוא העיקר לספר ממשפחת דוד ואחר כך הזכיר יחס כלב בן חצרון אחר רם, ועתה שב להזכיר יחס הבכור והוא ירחמאל.

[ב, כו]
ותהי אשה אחרת לירחמאל ושמה עטרה -
לפי פשט הפסוק ישראלית היתה, אלא אמר אחרת, לפי שזכר הראשונה.
או אפילו תאמר שהיתה פלגש, כמו: בן אשה אחרת אתה אבל מישראל היתה.

ורבותינו דרשו:

כי גויה היתה לכן הזכיר ושמה עטרה שלקחה להתעטר בה, כי בת גדולים היתה.

ומכאן אמרו:

אל תאמן בגר עד עשרים וארבעה דורות, כי כ"ד דורות מעטרה עד ישמעאל בן נתניה בן אלישמע שהרג גדליה בן אחיקם, ואילו הן: עטרה, אונם, שמי, נדב, אפים, ישעי, ששן, בן ששן, עתי, נתן, זביד, אפלל, עובד, יהוא, עזריה, חלץ, אלעשה, ססמי, שלום, יקמיה, אלישמע, נתניה, ישמעאל, עם ירחע אבי עתי שהיה עבד הם כ"ד:

[ב, ל]
וימת סלד לא בנים -
בלא בנים.

[ב, לד]
ולא היה לששן בנים -
והלא אמר ובני ששן אחלי?!
אלא שמת אחלי בחיי אביו ולא נשאר ממנו בן ולא בת.

ולששן עבד מצרי ושמו ירחע -
שגדל עמו והיה בן ביתו כמו אליעזר עבד אברהם ונתן לו את בתו אחר ששחררו.

ודרך דרש:

כי מן השם למדו שעשהו בן חורין, כי ירחע עבד חרי וירח חרי בהפך.

מכאן אמרו:

בתך בגרה שחרר עבדך ותנה לו, ואע"פ ששחררו עבר על התורה כשנתן לו בתו כי מצרי ראשון היה ומכאן אמרו: אל תאמן בעבד עד עשרה דורות כי י"ו דורות מן ירחע עד ישמעאל בן נתניה:

[ב, מב]
ובני כלב אחי ירחמאל -
ספר יחס ירחמאל ובא להשלים יחס כלב מה שלא נכתב למעלה.

מישע בכורו -
כי אשר זכר למעלה לא היו בני הראשונים אלא הקדימם אולי היו החשובים מבניו, וכן הבנים שהיו לו מן אפרת לכבוד בצלאל וזהו שאמר למעלה ואלה בני, כלומר כי לו כבר היו בנים אבל אלה היו לו מן עזובה.

הוא אבי זיף -
זיף היה ידוע, לפיכך אמר אבי.
וכן מכיר אבי גלעד ואחרים רבים, ואולי זיף שם העיר נקראת על שמו אבי זיף שר זיף, כלומר כי מישע היה אדון ושר על העיר הנקראת זיף והראשון נכון.

ובני מרשה אבי חברון -
לפי דעתי כי הוא חסר זיף, ולפי שהזכירו בסמוך סמך על המבין והניחו, והוא כאלו אמר ובני זיף מרשה אבי חברון.

[ב, מז]
ובני יהדי -
הוא אחד מן הבנים שהזכיר ושני שמות היו לו.

[ב, מח]
פלגש כלב מעכה ילד -
אינו חוזר למעכה כי היה אומר ילדה אלא לכלב, כאלו אמר פלגש כלב מעכה ויולד ממנה את שבר ואת תרחנה.

[ב, נ]
אלה היו בני כלב בן חור -
אלה שמספר עמה שובל והאחרים היו בני כלב בן חור והוא היה בן בנו של כלב בן יפונה, ולפי שיחס למעלה אורי בן חור אמר עתה כי עוד היה לו בן אחד לחור ושמו כלב ואלה היו בניו.

אבי קרית יערים -
יש מפרשים:

אדון קרית יערים וכן אבי בית לחם:

[ב, נא]
אבי בית גדר -
יתכן לפרש אבי כמשמעו, פירוש אבי קרית יערים כי כל בני קרית יערים היו בניו ובני בניו וכל אותה העיר נתיחסה מבניו, לכך כללן ואמר קרית יערים.
וכן אבי בית לחם אבי בית גדר.

[ב, נב]
הרואה חצי המנחות -
יש מפרשים:

שהיה מושל על העיר ששמה מנחות הנזכר למטה.

ופירוש הרואה, שרואה ענין העיר ומושל עליה.

ויש מפרשים:

שהיה מושל על חצי העיר ירושלים שנקראת מנוחה.

ויש מפרשים:

שהיה רואה וממונה על חצי המנחות הבאות לירושלים מאת כל הגוים,

ועוד יש פירושים אחרים לא ראיתי לכתבם וגם אלו אשר כתבתי לא ישרו בעיני.

והנראה בעיני כי הרואה חצי המנחות הם שמות בני שובל בנים אחרים לבד אשר ישבו בקרית יערים ושם האחד רואה ושם האחד חצי המנחות, ואין לתמוה על צירוף שמות בני אדם שידמה ענין כי הנה צרף גדלתי ורוממתי שידמה ענין והוא שמות בני אדם ואחרים מלבד אלה.

[ב, נג]
ומשפחות קרית יערים היתרי והפותי -
פירוש כל בני קרית יערים שהיו בני שובל היו חלוקים לאלה המשפחות, ואלה הנזכרים ראשי המשפחות כל משפחה מתיחסת אל בית אב שלה, כמו: לימנה משפחת הימני לבריעה משפחת הבריעה וכן כולם.

מאלה יצאו הצרעתי והאשתאלי -
וצרעה ואשתאול שני מקומות בארץ יהודה ויצאו אנשים ממשפחת קרית יערים ובנו שני מקומות אלה וישבו שם והיו לשני משפחות, נקראו צרעתי ואשתאלי ואף על פי שכתוב: ותחל רוח לפעמו במחנה דן בין צרעה ובין אשתאל לא היו משבט דן כי אם משבט יהודה, כמו קרית יערים אלא שבט דן חנו באותן המקומות עד נפלה להם נחלה, לפיכך נקרא מחנה דן וכן כתיב ויעלו ויחנו בקרית יערים ביהודה, על כן קראו למקום ההוא מחנה דן עד היום הזה, הנה אחרי קרית יערים.

[ב, נד]
בני שלמא בית לחם -
כמו שפירשנו שלמא אבי בית לחם ועוד מבניו משפחה אחרת שמה נטופתי.

עטרות בית יואב -
גם הוא שם משפחה או שם עיר, כמו עטרות ודיבון וכל אותה העיר היתה מבניו.

וחצי המנחתי הצרעי -
גם כן שם משפחות היו מבני שלמא.

[ב, נה]
ומשפחות סופרים יושבי יעבץ -
כלומר גם אלה המשפחות היו מבני שלמא סופרים, שהיו סופרים ומלמדים והיו יושבי עיר ששמה יעבץ, אפשר שיעבץ בנה אותה ונקראת על שמו.

תרעתים שמעתים שוכתים -
שמות משפחות ויש הרבה דרשות בשמות הללו ואם באנו לדרוש כל השמות למה נקראו כן לא יכילם ספר ואין לנו אלא מה שנמצא כתוב, כי כל השמות היו על ענינים ידועים אצלם, כמו שכתוב במקצתם ואין לנו לחפש אחר אותם שלא נכתבו עניניהם.

המה הקינים -
מצאתי בספר מדויק הקנים בצ"רי הקו"ף, ובספרים אחרים גם כן מצאתי בחירק הקו"ף, והמסרה עליו לית וחד קינים והגנז.
והקינים - הם כמו כן שם משפחה ידועה.

ויש מפרשים:

שהיו צורפים.

מתרגום:

ויתנהו לצורף - ויהביה לקנאה.

ואמרו רבותינו ז"ל:

שהיו מבני קני חותן משה ונתערבו במשפחת יהודה ונתיחסו עמם.

מחמת אבי בית רכב -
והם משפחת בית הרכבים הנזכר בספר ירמיה ושם אב המשפחה ההיא חמת.