רד"ק לדברי הימים א' פרק כב

[כב, ג]
ולמחברות -
לחבר קרש אל קרש במסמרים.

[כב, ח]
דם לרוב שפכת -
זה לא מצאנו שאמר לו השם אבל דוד אמר כן בלבו, כי מפני זה מנעהו השם לבנות הבית.
או נתן הנביא אמר לו כן, ואף על פי שלא נכתב בספר שמואל נמצא כמוהו רבים כמו ותאמרו נשלחה אנשים, ובאמרו דמים לרוב שפכת ארצה כי דם נקיים היה בדמים אשר שפך, כמו דם אוריה וזה לפני, גם בדמי הכהנים היה הוא הסבה, כמו שאמר: [אנכי סבתי] (הסיבותי) בכל נפש בית אביך, גם בדמי הגוים אשר שפך אותם שלא היו בני מלחמתו, אפשר שהיו בהם אנשים טובים וחסידים אף על פי כן לא נענש עליהם כי כוונתו לכלות הרשעים שלא יפרצו בישראל ולהציל עצמו כשהיה בארץ פלשתים לא יחיה איש ואשה, אבל כיון שנזדמן לו שפיכות דמים לרוב, מנעו מלבנות בית המקדש שהוא לשלום ולכפרת עון ולעטרת תפלה, כמו שמנעו להניף ברזל במזבח ובבית המקדש לפי שהברזל עושים ממנו כלי הריגה לא יעשו ממנו כלי שלום ברוב.

[כב, יד]
והנה בעניי הכינותי וגו' -
שלא היה עשיר גדול והיה מוציא הוצאות במלחמות.

ובדרש:
אם משבאו לידו עשיר היה ואם קודם שבאו לידו, האיך אדם מקדיש דבר שאינו שלו כי אם בנתונים בתוך ארבע אמות שלו?!

אמר רבי בון:

שאין עשירות לפני המקום.

דבר אחר:
בעוד שהיה מתענה היה מקדיש סעודתו לשמים.


הפרק הבא    הפרק הקודם