רד"ק לדברי הימים ב פרק כט

[כט, ה]
והוציאו את הנדה מן הקדש -
הרחוק והוא ע"ג מן המזבח שנתן שם אח,ז וכן מי נדה שם.

[כט, יא]
אל תשלו -
מתרגם שגגה שלו, כלומר לא יהיה לכם שגגה ושכחה בדבר.

[כט, טו]
לטהר -
את בית האלהים.

[כט, יט]
אשר הזניח -
אשר הרחיק, כלומר ששמש בהם לע"ג.

הכנו והקדשנו והנם לפני מזבח ה' -
לפי פשוטו הכנו שטהרנו אותם והקדשנו לה' כבתחלה,

אבל רז"ל פירשו:
הכנו גנזנו אותם כי לא היו ראויים עוד לשרת בהם לה', והקדשנו פירשו והקדשנו אחרים תחתיהם.

[כט, כא]
על הממלכה ועל המקדש ועל יהודה -
לכפר עליהם כי כלם היו צריכים כפרה.

[כט, כד]
כי לכל ישראל -
בעבור כל ישראל אמר להקריב העולה והחטאת.

[כט, כח]
והשיר משורר והחצוצרות מחצצרים -
פירוש בעל השיר משורר או לשון משורר על השיר עצמו והוא פעל עומד כאלו אומר מתשורר, וכן והחצוצרות מחצצרים והצד"י השני במחצצרים אינה נקראת.

[כט, לא]
וכל נדיב לב עולות -
לפי שהעולות אינם כזבחים ותודות, כי הזבחים והתודות נאכלים לבעלים והעולות היו כולם כליל אמר בהבאת העולות כל נדיב לב.

[כט, לד]
ויחזקום אחיהם הלוים -
ועזרום להפשיט ובזה חזקו אותם וזרזו אותם למהר להתקדש, ואף על פי שמקבלת הדם ואילך מצות כהונה שעת הדוחק היה זה ועזרו הלוים את הכהנים להפשיט כי הם התקדשו, כמו שאומר: כי הלוים ישרי לבב להתקדש מהכהנים.

[כט, לו]
על ההכין -
כמו אשר הכין.

הפרק הבא    הפרק הקודם