רשי, במדבר פרק ד

(ב) נשא את ראש וגו' -
מנה מהם את הראויין לעבודת משא, והם מבן שלשים ועד בן חמישים שנה, והפחות משלשים לא נתמלא כוחו.
מכאן אמרו בן שלשים לכוח, והיותר על בן חמישים כוחו מכחיש מעתה:

(ד) קדש הקדשים -
המקודש שבכולן הארון והשולחן והמנורה והמזבחות והפרוכת וכלי שרת:

(ה) ובא אהרן ובניו וגו' -
יכניסו כל כלי וכלי לנרתיקו המפורש לו בפרשה זו, ולא יצטרכו הלווים בני קהת אלא לשאת:
בנסוע המחנה -
כשהענן מסתלק הם יודעין שיסעו:

(ז) קערות וכפות קשות ומנקיות -
כבר פירשתי במלאכת המשכן:
הנסך -
הכסוי לשון מסך, כדכתיב (שמות כה כט) אשר יוסך בהם:

(ט) מלקחיה -
כמין צבת שמושך בה את הפתילה לכל צד שירצה:
מחתתיה -
כמין כף קטנה ושוליה פשוטין ולא סגלגלים, ואין לה מחיצה לפניה אלא מצדיה, וחותה בה את דשן הנרות כשמטיבן:
נרתיה -
לוצי"ש בלע"ז [מנורות] שנותנים בהן השמן והפתילות:

(י) אל מכסה עור תחש -
כמין מרצוף:

(יב) את כל כלי השרת אשר ישרתו בם בקדש -
בתוך המשכן שהוא קדש, והן כלי הקטרת שמשרתין בהם במזבח הפנימי:

(יג) ודשנו את המזבח -
מזבח הנחושת:
ודשנו -
ייטלו את הדשן מעליו:
ופרשו עליו בגד ארגמן -
ואש שירדה מן השמים רבוצה תחת הבגד כארי בשעת המסעות, ואינה שורפתו, שהיו כופין עליה פסכתר של נחושת:

(יד) מחתת -
שבהן חותים גחלים לתרומת הדשן, שעשויה כמין מחבת שאין לה אלא שלוש מחיצות, ומלפניה שואבת את הגחלים:
מזלגות -
צינוריות של נחושת שבהן מכין באברים שעל המזבח להפכן כדי שיתעכלו יפה ומהר:
יעים -
הם מגרפות ובלע"ז ודי"ל [מגרפה] והן של נחושת ובהן מכבדין את הדשן מעל המזבח:

(טו) לכסת את הקדש -
הארון והמזבח:
ואת כל כלי הקדש -
המנורה וכלי שרת:
ומתו -
שאם יגעו חייבין מיתה בידי שמים:

(טז) ופקדת אלעזר -
שהוא ממונה עליהם לשאת אותם, שמן וקטורת ושמן המשחה ומנחת התמיד, עליו מוטל לצוות ולזרז ולהקריב בעת חנייתן:
פקדת כל המשכן -
ועוד היה ממונה על משא בני קהת לצוות איש איש על עבודתו ועל משאו, והוא המשכן וכל אשר בו, כל הסדורים למעלה בפרשה זו, אבל משא בני גרשון ומררי שאינן מקדש הקדשים, על פי איתמר היה, כמו שכתוב בפרשת נשא (פסוק כח):

(יח) אל תכריתו -
אל תגרמו להם שימותו:

(כ) ולא יבאו לראות כבלע את הקדש -
לתוך נרתק שלו, כמו שפירשתי למעלה (פסוק ה) בפרשה זו, ופרשו עליו בגד פלוני וכסו אותו במכסה פלוני, ובלוע שלו הוא כיסויו:

פרשת נשא

(כב) את ראש בני גרשון גם הם -
כמו שציוויתיך על בני קהת לראות כמה יש שהגיעו לכלל עבודה:

(כה) את יריעות המשכן -
עשר תחתונות:
ואת אהל מועד -
יריעות עזים העשויות לאהל עליו:
מכסהו -
עורות אילים מאודמים:
מסך פתח -
וילון המזרחי:

(כו) אשר על המשכן -
כלומר הקלעים והמסך של חצר הסוככים ומגינים על המשכן ועל מזבח הנחושת סביב:
ואת כל אשר יעשה להם -
כתרגומו:
ית כל דיתמסר להון.
לבני גרשון:

(כז) על פי אהרן ובניו -
ואיזה מהבנים ממונה עליהם?
ביד איתמר בן אהרן הכהן:

(לב) ויתדתם ומיתריהם -
של עמודים, שהרי יתדות ומיתרי הקלעים במשא בני גרשון היו, ויתדות ומיתרים היו ליריעות ולקלעים מלמטה, שלא תגביהם הרוח, ויתדות ומיתרים היו לעמודים סביב לתלות בהם הקלעים בשפתם העליונה, וקלונסאות וקונטסין, כמו ששנויה במלאכת המשכן:

(מז) עבדת עבדה -
הוא השיר במצלתיים וכנורות, שהיא עבודה לעבודה אחרת:
ועבודת משא -
כמשמעו:

(מט) ופקדיו אשר ציווה ה' את משה -
ואותן הפקודים היו במצווה מבן שלשים שנה ועד בן חמישים שנה.


הפרק הבא    הפרק הקודם