רשי, דברים פרק כג

(א) לא יקח -
אין לו בה לקוחין ואין קידושין תופסין בה:
ולא יגלה כנף אביו -
שומרת יבם של אביו הראויה לאביו. והרי כבר הוזהר עליה משום (ויקרא יח, יד) ערות אחי אביך, אלא לעבור על זו בשני לאוין ולסמוך לה (פסוק ג) לא יבא ממזר, ללמד שאין ממזר אלא מחייבי כריתות וקל וחומר מחייבי מיתות בית דין, שאין בעריות מיתת בית דין שאין בה כרת:

(ב) פצוע דכה -
שנפצעו או שנדכאו ביצים שלו:
וכרות שפכה -
שנכרת הגיד ושוב אינו יורה קילוח זרע אלא שופך ושותת ואינו מוליד:

(ג) לא יבא ממזר בקהל ה' -
לא ישא ישראלית:

(ד) לא יבא עמוני -
לא ישא ישראלית:

(ה) על דבר -
על העצה שיעצו אתכם להחטיאכם:
בדרך -
כשהייתם בטירוף:

(ז) לא תדרוש שלומם -
מכלל שנאמר (פסוק יז) עמך ישב בקרבך.
יכול אף זה כן?
תלמוד לומר: לא תדרוש שלומם:

(ח) לא תתעב אדומי -
לגמרי ואף על פי שראוי לך לתעבו שיצא בחרב לקראתך:
לא תתעב מצרי -
מכל וכל אף על פי שזרקו זכוריכם ליאור.
מה טעם?
שהיו לכם אכסניא בשעת הדחק.
לפיכך -
(ט) בנים אשר יולדו להם דור שלישי -
ושאר האומות מותרין מיד.
הא למדת, שהמחטיא לאדם קשה לו מן ההורגו, שההורגו הורגו בעולם הזה, והמחטיאו מוציאו מן העולם הזה ומן העולם הבא, לפיכך אדום שקדמם בחרב לא נתעב וכן מצרים שטבעום, ואלו שהחטיאום נתעבו:

(י) כי תצא וגו' ונשמרת -
שהשטן מקטרג בשעת הסכנה:

(יא) מקרה לילה -
דבר הכתוב בהווה:
ויצא אל מחוץ למחנה -
זו מצוות עשה:
לא יבא אל תוך המחנה -
זו מצוות לא תעשה. ואסור ליכנס למחנה לוויה, וכל שכן למחנה שכינה:

(יב) והיה לפנות ערב -
סמוך להערב שמשו יטבול, שאינו טהור בלא הערב שמש:

(יג) ויד תהיה לך -
כתרגומו:
[ואתר].
כמו (במדבר ב, יז) איש על ידו:

מחוץ למחנה -
חוץ לענן:

(יד) על אזנך -
לבד משאר כלי תשמישך:
אזנך -
כמו כלי זיינך:

(טו) ולא יראה בך -
הקב"ה ערות דבר:

(טז) לא תסגיר עבד -
כתרגומו.

דבר אחר:
אפילו עבד כנעני של ישראל שברח מחוצה לארץ לארץ ישראל:

(יח) לא תהיה קדשה -
מופקרת, מקודשת ומזומנת לזנות:
ולא יהיה קדש -
מזומן למשכב זכר.

ואונקלוס תרגם:

לא תהא אתתא מבנת ישראל לגבר עבדא.
שאף זו מופקרת לבעילת זנות היא, מאחר שאין קדושין תופסין לו בה, שהרי הוקשו לחמור, שנאמר (בראשית כב, ה) שבו לכם פה עם החמור, עם הדומה לחמור. ולא יסב גברא מבני ישראל אתתא אמא, שאף הוא נעשה קדש על ידה, שכל בעילותיו בעילות זנות שאין קדושין תופסין לו בה:

(יט) אתנן זונה -
נתן לה טלה באתננה פסול להקרבה:
ומחיר כלב -
החליף שה בכלב:
גם שניהם -
לרבות שינוייהם, כגון חטים ועשאן סלת:

(כ) לא תשיך -
אזהרה ללווה שלא ייתן ריבית למלווה, ואחר כך אזהרה למלווה (ויקרא כה לז) את כספך לא תיתן לו בנשך:

(כא) לנכרי תשיך -
ולא לאחיך.
לאו הבא מכלל עשה, עשה, לעבור עליו בשני לאווין ועשה:

(כב) לא תאחר לשלמו -
שלושה רגלים. ולמדוהו רבותינו מן המקרא:

(כד) מוצא שפתיך תשמר ועשית -
ליתן עשה על לא תעשה:

(כה) כי תבא בכרם רעך -
בפועל הכתוב מדבר:
כנפשך -
כמה שתרצה:
שבעך -
ולא אכילה גסה:
ואל כליך לא תתן -
מכאן שלא דברה תורה אלא בשעת הבציר, בזמן שאתה נותן לכליו של בעל הבית, אבל אם שכרו לעדור ולקשקש, אינו אוכל:

(כו) כי תבא בקמת רעך -
אף זו בפועל הכתוב מדבר.


הפרק הבא    הפרק הקודם