פסוק ג
לא יָדון רוּחִי בָאָדָם לְעלָם, בְשַׁגַּם הוּא בָשָׂר. אֵינו רָאוּי שֶׁ"לְּעולָם" יִהְיֶה מָדון לְפָנַי וּפִתְחון פֶּה לַחֲלק וְלומַר שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁהָ"אָדָם" רָאוּי לְענֶשׁ רַב בְּמֶרְיו, בִּשְׁבִיל הֱיותו בְּצֶלֶם וּבִדְמוּת (לעיל א, כו; ה, א), מִכָּל מָקום רָאוּי גַּם כֵּן לְרַחֵם עָלָיו בִּשְׁבִיל שֶׁגַּם כֵּן "הוּא בָּשָׂר" מַשִּׂיא לַחְטא, לא צֶלֶם וּדְמוּת בִּלְבַד.

וְהָיוּ יָמָיו. יִהְיֶה לו זְמַן לִתְשׁוּבָה.

מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה. שֶׁבֵּין כָּךְ הָיָה נחַ עושֶׂה הַתֵּבָה וּמוכִיחַ אותָם וּמַתְרֶה בָּם, כְּדִבְרֵי רַבּותֵינוּ זִכְרונָם לִבְרָכָה.
פסוק ד
הַנְּפִלִים הָיוּ בָאָרֶץ בַּיָּמִים הָהֵם. שֶׁקָּבַע לָהֶם הָאֵל יִתְבָּרַךְ הַזְּמַן לִתְשׁוּבָה,

וְגַם אַחֲרֵי כֵן. שֶׁלּא שָׁבוּ כְּלָל.

פסוק ה
כִּי רַבָּה רָעַת הָאָדָם. לְשֶׁעָבַר.

וְכָל יֵצֶר מַחְשְׁבת לִבּו. לְעָתִיד, שֶׁלּא הָיוּ שׁומְעִים לְמוכִיחַ וְאֵין לְקַוּות שֶׁיָּשׁוּבוּ.

פסוק ו
וַיִּתְעַצֵּב אֶל לִבּו. כִּי לא יַחְפּץ בְּמות הַמֵּת, וְהַהֵפֶךְ "יִשְׂמַח ה' בְּמַעֲשָׂיו" (תהלים קד, לא).

פסוק ח
וְנחַ מָצָא חֵן. לְהַצִּיל גַּם בָּנָיו וּבְנותָיו, לא מִפְּנֵי שֶׁהָיָה רָאוּי לְכָךְ, אֲבָל עַל צַד חֲנִינָה זִכָּהוּ הָאֵל יִתְבָּרַךְ לָזֶה, כְּאָמְרו (יחזקאל יד, יד טו) "וְהָיוּ שְׁלשֶׁת הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה בְּתוכָהּ, נחַ דָּנִִיאֵל וְאִיּוב וְגו'. חַי אָנִי, נְאוּם ה' אֱלהִים, אִם בָּנִים וְאִם בָּנות יַצִּילוּ, הֵמָּה לְבַדָּם יִנָּצֵלוּ". וְזֶה כִּי לא לִמְּדוּ אֶת דּורָם לָדַעַת אֶת ה', כְּאַבְרָהָם משֶׁה וּשְׁמוּאֵל וְזוּלָתָם, כְּאָמְרָם זִכְרונָם לִבְרָכָה, אָמַר רַבִּי יוחָנָן: זו עֵילָם וְהֵם דָּנִיֵּאל וַחֲבֵרָיו זָכְתָה לִלְמד וְלא זָכְתָה לְלַמֵּד (פסחים פז, א). וְכֵן נחַ, אַף עַל פִּי שֶׁהוכִיחַ עַל הַמַּעֲשִׂים הַמְקַלְקְלִים עִנְיַן הַמְּדִינות, לא הורָה אותָם לָדַעַת הָאֵל יִתְבָּרַךְ וְלָלֶכֶת בִּדְרָכָיו, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא הָיָה "צַדִּיק תָּמִים" בְּעִיּוּן וּבְמַעֲשֶׂה. כִּי אָמְנָם הַצַּדִּיק הַמַּשְׁלִים עַצְמו בִּלְבַד, הוּא רָאוּי שֶׁיְּמַלֵּט עַצְמו בִּלְבַד, אֲבָל הַמַּשְׁלִים גַּם אֶת זוּלָתו, הוּא רָאוּי שֶׁיְּמַלֵּט גַּם אֶת זוּלָתו, כִּי בָּזֶה יֵשׁ תִּקְוָה שֶׁיַּחֲזִירֵם בִּתְשׁוּבָה, כְּאָמְרָם זִכְרונָם לִבְרָכָה: אִם רָאִיתָ תַּלְמִיד חָכָם שֶׁסָּרַח בַּיּום, אַל תְּהַרְהֵר אַחֲרָיו בַּלַּיְלָה, שֶׁוַּדַּאי עָשָׂה תְּשׁוּבָה.

פרשת נח
פסוק ט
תּולְדת נחַ. עִנְיָנָיו וְיַלְדֵי יָמָיו.

צַדִּיק. בְּמַעֲשֶׂה.

תָּמִים. בְּמֻשְׂכָּלות.

בְּדרתָיו. כְּפִי דּורותָיו. וְהֵם הָיוּ קְצָת דּורו שֶׁל מְתוּשֶׁלַח וְשֶׁל לֶמֶךְ וְשֶׁלּו, וְהַדּורות שֶׁהולִידוּ בְּנֵי דּורו בְּשֵׁשׁ מֵאות שָׁנָה.

אֶת הָאֱלהִים הִתְהַלֵּךְ נחַ. הָלַךְ בִּדְרָכָיו לְהֵיטִיב לְזוּלָתו וְהוכִיחַ בְּנֵי דּורו, כְּדִבְרֵי רַבּותֵינוּ זִכְרונָם לִבְרָכָה. וְכֵן כָּתַב עָלָיו בְּרוּסִי הַכַּלְדִיִּי.

פסוק י
וַיּולֶד נחַ. מֵאָז שֶׁהִתְחִיל לְהוכִיחַ בְּנֵי דּורו זָכָה לְבָנִים.

פסוק יב
וְהִנֵּה נִשְׁחָתָה. מֵעַצְמָהּ. כִּי בְּזוּלַת ענֶשׁ הָיְתָה בְּדֶרֶךְ הַשְׁחָתָה, בְּהַשְׁחָתַת דַּרְכָּם הַמְקַלְקֶלֶת הַתּולָדָה, וּבְגָזֵל הַמְקַלְקֵל הַמְּדִינות, כְּעִנְיַן "וְטַחֲנִי קֶמַח" (ישעיה מז, ב).

פסוק יג
קֵץ כָּל בָּשָׂר. שֶׁהִקְצַבְתִּי לָהֶם זְמַן ק"כ שָׁנָה.

בָּא לְפָנַי. שֶׁקָּבַעְתִּי לָהֶם לִתְשׁוּבָה.

כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ חָמָס מִפְּנֵיהֶם. שֶׁכֻּלָּם גּוזְלִים זֶה אֶת זֶה: הַבְּעָלִים גּוזְלִים אֶת הָאָרִיס בְּכחַ, וְהָאָרִיס גּוזֵל אֶת הַבְּעָלִים בְּמִרְמָה, בְּאפֶן שֶׁהָאָרֶץ נותֶנֶת כָּל פֵּרותֶיהָ לְגַזְלָנִים.

וְהִנְנִי מַשְׁחִיתָם אֶת הָאָרֶץ. אַשְׁחִיתֵם יַחְדָּו עִם הָאָרֶץ, שֶׁאַשְׁחִית מֶזֶג הָאָרֶץ וְהָאֲוִיר בִּנְטִיַּת גַּלְגַּל חַמָּה שֶׁהִטָּה מִמַּשְׁוֵה הַיּום, מִן הַמַּבּוּל וָאֵילָךְ, כְּמו שֶׁפֵּרֵשׁ הוּא יִתְבָּרַךְ בְּמַעֲנֵהוּ לְאִיּוב. וְלָכֵן נִמְעֲטוּ שְׁנֵי חַיֵּי הַמִּין הָאֱנושִׁי תֵּכֶף אַחַר הַמַּבּוּל, כִּי לא הָיוּ עוד הַמְּזָגִים וְהַפֵּרות עַל שְׁלֵמוּתָם הָרִאשׁון. וְלָזֶה הֻתַּר לַמִּין הָאֱנושִׁי אֲכִילַת בַּעֲלֵי חַיִּים אַחַר הַמַּבּוּל.

פסוק יד
עֲשֵׂה לְךָ תֵּבַת. בַּזְּמַן הַקָּצוּב לָהֶם, לְמַעַן יִרְאוּ וְיָשׁוּבוּ.

פסוק טז
בְּצִדָּהּ תָּשִׂים. בְּצַד רָחְבָּהּ כִּי הוּא יִקָּרֵא "צַד", וּפְאַת הָארֶךְ יִקָּרֵא "צֶלַע".

תַּחְתִּיִּם. הַמֻּרְגָּלִים בָּאֳנִיּות.

שְׁנִיִּם וּשְׁלִשִׁים. דּומִים לְתַחְתִּיִּים הַמֻּרְגָּלִים.

פסוק יז
וַאֲנִי הִנְנִי מֵבִיא אֶת הַמַּבּוּל. אַתָּה תַּשְׁלִים הַתֵּבָה, וַאֲנִי תֵּכֶף אָבִיא אֶת הַמַּבּוּל, וְהוּא לְשׁון מַפָּלָה וְהֶפְסֵד, כְּעִנְיַן כָּל נְבָלָה. אָמַר: אֲנִי אָבִיא אֶת הַמַּפָּלָה וְהַהֶפְסֵד שֶׁאָמַרְתִּי "וְהִנְנִי מַשְׁחִיתָם אֶת הָאָרֶץ" (פָּסוּק יג).

פסוק יח
וַהֲקִימתִי אֶת בְּרִיתִי, אַחַר הַמַּבּוּל.

פסוק כא
וְאַתָּה עַתָּה קַח.. מִכָּל מַאֲכָל. מַאֲכָלִים שׁונִים לְמִינִים שׁונִים.

פסוק א
כִּי אתְךָ רָאִיתִי צַדִּיק, לא בֵּיתְךָ, לְפִיכָךְ אַתָּה וְכָל בֵּיתְךָ, בִּשְׁבִילְךָ אֲמַלְּטֵם.

פסוק ב
הַטְּהורָה. שֶׁהָיוּ אָז כֻּלָּם כְּשֵׁרִים לְהַקְרָבָה, כְּמו שֶׁהִזְכִּירוּ רַבּותֵינוּ זִכְרונָם לִבְרָכָה (זבחים קטו ב, קטז א), וּכְמו כֵן בִּסְגֻלַּת מְזונָהּ, עַל הֵפֶךְ "וְנִטְמֵתֶם בָּם" (ויקרא יא, מג).

פסוק יח
וַתֵּלֶךְ הַתֵּבָה. בִּדְחִיַּת הַתִּגְבּרֶת הַבָּאָה מִלְּמַטָּה.

פסוק כג
וַיִּמַח אֶת כָּל הַיְקוּם. שֶׁל בַּעֲלֵי חַיִּים, לא עֲשָׂבִים וּצְמָחִים, כְּמו שֶׁבֵּאֵר בְּאָמְרו "מֵאָדָם עַד בְּהֵמָה עַד רֶמֶשׂ וְעַד עוף הַשָּׁמַיִם".

וַיִּמָּחוּ מִן הָאָרֶץ. שֵׁם וּשְׁאֵר וְנִין וָנֶכֶד.

פסוק כד
וַיִּגְבְּרוּ.. חֲמִשִּׁים וּמְאַת יום. וּמִיּום הַתְחָלַת הַגֶּשֶׁם גָּבְרוּ עַד תּם חֲמִשִּׁים וּמְאַת יום מִתְּחִלַּת הַגֶּשֶׁם שֶׁהָיָה בְּי"ז לַחדֶשׁ הַשֵּׁנִי, וְשָׁלְמוּ בְּי"ז לַחדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי שֶׁהָיוּ הַחֲמִשִּׁים וּמְאַת יום, חֲמִשָּׁה חֳדָשִׁים שְׁלֵמִים, וְאָז נָחָה הַתֵּבָה שֶׁלּא הָיָה שׁוּם תִּגְבּרֶת דּוחָה. כִּי אָמְנָם מִיּום הַתְחָלַת הַגֶּשֶׁם הִתְחִיל הַתִּגְבּרֶת מִלְּמַטָּה, כְּאָמְרו "נִבְקְעוּ כָּל מַעְיְנות תְּהום רַבָּה" (פסוק יא), אָמְנָם לא הִתְחִילָה הַתֵּבָה לָלֶכֶת עַל פְּנֵי הַמַּיִם עַד שֶׁהָיוּ הַמַּיִם כָּל כָּךְ גְּבוהִים שֶׁהַתֵּבָה רָמָה מֵעַל הָאָרֶץ. וְכַאֲשֶׁר שָׁלְמוּ יְמֵי הַגֶּשֶׁם הָיָה תִּגְבּרֶת מִלְּמַטָּה בִּלְבַד וְנִמְשַׁךְ עַד מְלאת ק"נ יום, וְאָז בְּנוחַ הַתִּגְבּרֶת הַדּוחָה אֶת הַתֵּבָה, נָחָה הַתֵּבָה.