מנחת שי, בראשית פרק מא


פרשת מקץ

פסוק א
מקץ. פתוחה. כתוב במקרא כ"י ב' פרשיות דלית בהון פיסקא כלל בגויהון. ויצא ויהי מקץ. ועיין מ"ש בריש פ' ויצא.

והנה עמד. והנה בטפחא עמד במירכא.

פסוק ב
ותרעינה. מלא יו"ד כחברו שבענין. ובמסורת כ"י ב' מלא וכ"כ הרמ"ה ז"ל ותרעינה תרין מלאים דמלאים מלא יו"ד קדים לנו"ן ומלא ה"א בסוף תיבותא.

פסוק ד
ודקת הבשר. כתוב בהעתק הללי ודקת בתראה חסר וכן יפת בתראה וכן והבריאת חסר וא"ו ועיין מ"ש לקמן בפסוק ותבלען השבלים הדקת.

פסוק ה
וטבות. מלא וא"ו תניינא בכל ספרים מדוייקים וגם בהעתק הללי וכ"כ הרמ"ה ז"ל וז"ל. טבת ד' חסרים דחסרים בלישנא וסימן ויראו בני האלהים את בנות האדם שבע פרת הטבת ב' בפסוק. ערים גדלת וטבת. ושאר טבות כתיב חסר וא"ו קדמאה ומלא וא"ו בתראה והמדפיס עצמו הביא מסורה זו כאן וגם בפ' ואתחנן ובפסוק כתבו חסר דחסר וטעות הוא.

פסוק ז
ותבלענה. קדמאה מלא בה"א ונו"ן כפופה בתראה חסר ונו"ן פשוטה וכ"כ הרמ"ה ז"ל.

את שבע השבלים. זקף קטן בלמ"ד.

הבריאות. דגש בבי"ת.

והמלאות. דותבלענה קדמאה חסר יו"ד ומלא וא"ו כתיב ושאר מלאת כתיב חסר ונוסחי דיקי נמי הכי סלקי דכל אורייתא חסר בר מן חד ותבלענה קדמאה ואית מקצת נוסחי דכתיב בהון מלאת דוארא בחלומי מלא וא"ו וטעות הוא דרובא דנוסחי דיקי ומסורת פליגי עלייהו הרמ"ה ז"ל.

פסוק ט
את פרעה. האל"ף בסגול.

פסוק יג
כאשר. בלא מקף והשי"ן במאריך.

פסוק יד
ויריצהו. במקצת ספרי הדפוס חסר יו"ד וחסר וא"ו ובמקרא גדולה נמסר עליו לית וחסר דחסר ונגרר אחריה ג"כ בעל מנחת כהן בבלי דעת ואולם בכל ספרים כ"י מדויקים ובדפוסים ישנים מלא יו"ד ומסורת עליו לית וחסר וא"ו וכ"כ המאירי ז"ל וגם הרמ"ה כתב ויריצהו מן הבור מלא יו"ד וחסר וא"ו כתיב וכן בזוהר ויריצהו חסר וא"ו ומאן איהו דא קב"ה בגין דהא לית מאן דאסיר ופתח בר קב"ה דכתיב יסגר על איש ולא יפתח (איוב י"ב) ודריש ליה נמי באנפי אחריני ע"ש.

פסוק יח
עלת שבע. חסר ב' ווי"ן בספרים מדוייקים וגם בהעתק הללי וכן הוא ע"פ המסורת שלא נמנה בכלל השלשה מלאים וא"ו בתראה וסימן נמסר במקרא גדולה בריש פ' גם כי המדפיס טעה וכתבו מלא והרמ"ה ז"ל הביא כל המסורת בשורש עלה בענין דקרבנות ובענין עלה בעלמא מסכימות למסורה שלנו ובסוף דבריו כתב אשתכח השתא דכל אורייתא עלת העלת חסר דחסר כתיב בר מן ד' תלתא חסר וא"ו קדמאה ומלא וא"ו בתראה וחד מלא וא"ו קדמאה וחסר וא"ו בתראה והעלית עליו עולת וחד פליגין ביה נוסחי דייקא העלת אחריהן רובא כתיב חסר דחסר ומיעוטא מלא וא"ו בתראה ואחרי רבים להטות ועוד דמסורת מסייעא לרובא עכ"ל ועיין מ"ש בסוף משפטים.

פסוק יט
והנה שבע פרות. מאריך בשי"ן ומקף בין שבע לפרות.

דלות ורעות תאר מאד ורקות בשר. ותאכלנה הפרות הרקות ושבע הפרות הרקות. ושבע השבלים הרקות. ארבעתם ברי"ש ורי"ש בתראה בצרי. חזקוני.

פסוק כב
וארא בחלמי וגו' מלאת. עיין מ"ש לעיל גבי והמלאות דותבלענה קדמאה.

פסוק כג
שדפות קדים. בהעתק הללי שדפות ירושלמי שדופות עכ"ל ובכל הספרים כתוב שדפות וכן שדפות הקדים שבסמוך והראשון שבפרשה ושדופת קדים והמדפיס שכתב עליו לית וחד שדופת הקדים טעה וכן מצאתי מסורת כ"י שמסרה על שדפות קדים ב' כתיב כן וסימנהון והנה שבע שבלים שדפות הקדים ואחר שכתבתי כל זה בא לידי לשון הרמ"ה ז"ל וזהו ושדופת קדים קדמאה מלא וא"ו קדמאה קדים לפ"א וחסר וא"ו בתראה ושאר לישנא באורייתא חסר וא"ו קדמאה ומלא וא"ו בתראה שדפות פ"א קדים לוא"ו כתיב עד כאן מסכים למה שכתבתי.

צמחות אחריהם. במסורת כל בראשית אחריהן בנו"ן בר מן חד צמחות אחריהם דוהנה שבע שבלים תניינא דכתיב אחריהם במ"ם הרמ"ה ז"ל.

פסוק כד
ותבלען השבלים הדקת. כתוב בהרמ"ה ז"ל ודקות בשר דוהנה שבע פרות קדמאה מלא וא"ו כתיב וכל דקות הדקות באורייתא דכותא מלאים בר מן ב' חסרים וסימן ודקת הבשר דותאכלנה הפרות קדמאה וחד בלישנא נמי חסר ותבלען השבלים הדקת תניינא ואית נוסחי דכתיב בהו הדין נמי מלא ורובא דנוסחי כתוב ביה חסר ואחרי רבים להטות.

פסוק כה
הגיד לפרעה. סימן קדמאה הגיד לפרעה תניינא הראה את פרעה וחד פסוק סימן מהגיד את המראה אל עלי (שמואל א' ג').

פסוק כו
שבע פרת. בהעתק הללי פרת ירושלמי פרות עכ"ל ובכל הספרים חסר ונמסר עליו לית וחסר וכ"כ הרמ"ה ז"ל.

פסוק כז
ושבע הפרות הרקות והרעת. בהעתק הללי והרעת חד חסר בלישנא ירושלמי והרעות מלא עכ"ל ובכל הספרים חסר וכן במסורת והרעות ג' ב' מלאים וחד חסר ותאכלנה הפרות הרקות והרעות ושבע הפרות הרקות והרעת. והרעות רעות מאד (ירמיה כ"ד) מציעאה חסר. אחר כך בא לידי לשון הרמ"ה מסכים למה שכתבתי וזה לשונו כל רעות באורייתא מלא בר מן ב' חסרים וסי' הרקות והרעת בתראה. לא תהיה אחרי רבים לרעת ושאר אורייתא מלאים.

העלת אחריהן. עיין מ"ש לעיל על עלת שבע.

פסוק לא
אחרי כן. תרתי מלין כתיבין ומלא יו"ד בסוף תיבותא אחרי. הרמ"ה ז"ל.

פסוק לג
ירא פרעה. הרי"ש בסגול ברוב הספרים ובעל המסורת מסר עליו לית מלרע וכ"כ המכלול דף קס"ו בא מלרע שלא כמשפט ובאיוב ב' נמסר ירא ה' ד' מנהון מלעיל ודין הוא מלרע.

פסוק מג
וירכב אתו במרכבת. נמסר עליו לית בנקודה אחת פי' שזה לבדו נמצא החירק במ"ם כמ"ש בנחום ג' בס"ד.

פסוק מה
ויקרא פרעה. העי"ן בגלגל ברוב ס"ס.

שם יוסף. ברוב הספרים שם בלא מאריך.

צפנת. במקצת ס"ס אין מאריך בצד"י ועיין מ"ש ביהושע ג'.

פענח. העי"ן בשוא לבדו בספרים מדוייקים כ"י ואף במקצת ספרי הדפוס והרמ"ה כתב צפנת פענח אינון חד שמא ובתרין מלין כתבן וקריין ובחומש קדמון כתוב שצריך לכותבם בשטה אחת.

אסנת. ברוב ספרים האל"ף במאריך ועיין מ"ש ביהושע ג' על צרתן.

פוטי פרע. תרתין מלין ובלא מקף ביניהם במקצת ספרים מדוייקים והכי איתא בירושלמי פ' ח' דמגילה ואתיא אליבא דת"ק דמסכת סופרים וכ"כ הרמ"ה בהדיא פוטי לחוד פרע לחוד כתיב וקריין מלה חדא וכל פוטי פרע דכותא עכ"ל. וכ"כ המאירי בק"ס שלו ובמסורת ג' ותרי מלין. ור"ל שנים שבפרשה וא' בפ' ויגש ועיין עוד במסורת שם בויגש.

פסוק מו
מלך מצרים. מאריך במ"ם של מלך.

פסוק מח
אשר היו. דין כתיב היו ודלקמן אשר היה ודין הוא חד מן ג' זוגים מן ב' ב' בחד עניינא קדמאה היו תניינא היה וסימן היו היה דבר ה' אל יחזקאל מסורת ד"ה סימן כ"ג.

פסוק נ
וליוסף ילד. בכל הספרים הלמ"ד בקמץ גם נמסר עליו במ"ג לית קמץ וקשה שהוא כבן נפתלי ולב"א בפתח כפי מה שראיתי בחילופים שבדפוס ואחר שכתבתי זה ראיתי ספר רב פעלים שכתב בלשון זה אבל וליוסף ילד שני בנים פתוח לב"א ולב"נ קמוץ ומסורה אחרת מצאתי עליו ב' קמצין כי אדם לעמל ילד ודין.

פסוק נב
עניי. העי"ן בקמץ לבד.

פסוק נד
לבוא. בכל ספרים מדוייקים מלא וכן במסורת לא נמנה בכלל ט' חסרים בתורה וסימן נמסר במ"ג ריש ויחי ומי שכתבו חסר לא טוב עשה.

הארצות. גלגל בה"א.

פסוק נו
על. בטפחא ובלא מקף.

פסוק נז
לשבר אל יוסף. כתב הרמ"ה ז"ל ויגשו לשבר הדלת חסר וא"ו כתיב ודכותא בענינא אחרים לשבר אל יוסף וכל לישנא באורייתא דכותא חסר ומסר עליה כל לישנא חסר ומסורת דמסר עליה כל אורייתא חסר במ"א מלא שבושא הוא דכולהו חסר וא"ו באורייתא כתיב בנוסחי דיקי.

חזק. הזי"ן בפתח.

הפרק הבא    הפרק הקודם