הכיוצר הזה לא אוכל לעשות לכם -
תנינן:
הרי שהיתה אשתו מעוברת, ואמר: יהי רצון שתלד אשתי זכר הרי זו תפלת שוא.

דבי ר' ינאי אמרי:
ביושבת על המשבר היא מתניתא.

א"ר יהודה בן פזי:
אף ביושבת על המשבר יכול הוא להשתנות, הדא הוא דכתיב: הכיוצר הזה לא אוכל לעשות.

איתיבון:
והא כתיב: ואחר ילדה בת?!
א"ל: עקר ברייתה של דינה זכר היתה ומתפלתה של רחל שאמרה: יוסף ה' לי בן אחר - נעשית נקבה.

כרוח קדים אפיצם -
כתיב : ויולך ה' את הים ברוח קדים עזה - בעזה שברוחות.
וכן אתה מוצא, שלא נפרע הקב"ה מדור המבול ומאנשי סדום אלא ברוח קדים, שנאמר: מנשמת אלוה יאבדו אלו דור המבול ומרוח אפו יכלו - אלו אנשי סדום.

וכן אתה מוצא באנשי המגדל, שלא נפרע הקב"ה מהם אלא ברוח קדים, שנאמר: ויפץ ה' אותם - ואין הפצה אלא רוח קדים, שנאמר: ברוח קדים אפיצם.

וכן אתה מוצא שלא נפרע הקב"ה מעשרת השבטים אלא ברוח קדים, שנאמר: כי הוא בין אחים יפריא יבא קדים רוח ה'.

כן אתה מוצא שלא נפרע הקב"ה מצור אלא ברוח קדים, שנאמר: רוח הקדים שברך בלב ימים.

וכן אתה מוצא שאין הקב"ה עתיד ליפרע ממלכות עליזה אלא ברוח קדים, שנאמר: ברוח קדים תשבר אניות תרשיש.

וכן אתה מוצא שאין הקב"ה עתיד ליפרע מן הרשעים בגיהינום אלא ברוח קדים, שנאמר: הנה ברוחו הקשה ביום קדים.
וכתיב: כי ערוך מאתמול תפתה:

כי כרו שוחה ללכדני =
רבי אליעזר אומר:
שחשדוהו מזונה.

ר' שמואל בר נחמני אמר:
שחשדוהו מאשת איש.

בשלמא למאן דאמר שחשדוהו מזונה, דכתיב: כי שוחה עמוקה זונה.
אלא למאן דאמר שחשדוהו מאשת איש מאי זונה?
אטו אשת איש מי נפק מכלל זונה.

בשלמא למאן דאמר מאשת איש, היינו דכתיב: אתה ידת כל עצתם עלי למות.
אלא למאן דאמר שחשדוהו מזונה, מאי למות?
שהטילוהו בבור טיט.

דרש רבא:
מאי דכתיב: ויהיו מוכשלים לפניך בעת אפך עשה בהם?
אמר ירמיה לפני הקב"ה: רבש"ע, אפילו בשעה שעושים צדקה לפניך הכשילם בבני אדם שאינם מהוגנים, כדי שלא יקבלו עליהם שכר.