זאת ירושלים בתוך הגויים שמתיה =
אמרו המלאכים לפני הקב"ה: רבש"ע, אינה זו ירושלים?
א"ל: ותמר את משפטי לרשעה (מכל) [מן] הגוים.
א"ל: והם עמך ונחלתך.
א"ל: כי שכחוני עמי.
א"ל: עשה בשביל האבות!
א"ל: והאבות מבערים את האש.
א"ל: עשה בשביל הבנים!
א"ל: וימרו בי הבנים.
א"ל: עשה בשביל שבטו של יהודה!
אמר להם: ויעש יהודה הרע.
עשה בשביל הגדולים!
א"ל: ראשיה בשחד ישפוטו.
עשה בשביל הקטנים!
א"ל: ותופשי התורה לא ידעוני.
אמרו לו: עשה בשביל הנביאים!
אמר להם: מחטאת נביאיה.
אמרו לו: עשה בשבילנו!
א"ל: ויהיו מלעיבים במלאכי אלהים.
אמרו לו: עשה בשביל שמך שנקרא עליהם!
א"ל: ואת שם קדשי חללו וגו'.

איקונין של אביהם מהו עושה אצלך?
השליך משמים ארץ תפארת ישראל.

האמירה שהלבישוך מה היא עושה עליך?
עשה ה' אשר זמם בצע אמרתו.
וציון אומרת: עזבני שכחני.

וכמשפטי הגוים אשר סביבותיכם-
(ברמז רכ"ו):