שאלו מה' מטר -
אמר ר"ל:
מנין למטר שהוא בשביל יחיד?
שנאמר: שאלו מה' מטר בעת מלקוש ה' עושה חזיזים ומטר גשם יתן להם.
יכול לכל?
ת"ל: לאיש.

אי לאיש יכול לכל שדותיו?
ת"ל: בשדה.

אי שדה יכול לכולה?
ת"ל: עשב.

כדרב דניאל בר רב קטינא דהוה ליה ההוא גנתא, כל יומא הוה נפיק וסייר ליה, ואמר: האי משרא בעי מיא, והאי משרא לא בעי מיא.
למחר להאי אתא מטרא, ולהאי לא אתא.

מאי ה' עושה חזיזים?
א"ר יוסי בר חנינא:
מלמד, שכל צדיק וצדיק עושה לו הקב"ה חזיז בפני עצמו.

מאי חזיז?
א"ר יהודה:
פורחות.

מאי פורחות?
אמר רבא:
עיבא קלישתא דתותי עיבא סמיכתא.

א"ר יוחנן:
סימן למטר פורחות.

עולא איקלא לפומבדיתא חזא פורחות, אמר: קומו ניעול דהשתא אתא מיטרא.
לסוף לא אתי מטרא, אמר: כי כי היכי דמשקרי בבלאי, הכי משקרי מטרייהו.

כי התרפים דברו און -
ומה הם התרפים?
שוחטים אדם בכור ומולגים את ראשו ומולחים אותו במלח ובבשמים, וכותבים על ציץ זהב שם רוח הטומאה ומניחין תחת לשונו, ותוחבים אותו בקיר, ומדליקין לפניו נרות, והוא מדבר עימהם.

וחלומות השווא ידברו -
שמואל כד הווה חזי חלמא בישא, אמר: וחלומות השוא ידברו.
וכד הוה חזי חלמא טבא הוה קא מתמה, ואמר: וחלומות השוא ידברו.
והא כתיב: בחלום אדבר בו?!

רבא רמי:
כתיב: וחלומות השוא ידברו.
והא כתיב: בחלום אדבר בו?!
לא קשיא, כאן על ידי שד כאן על ידי מלאך.

ממנו פנה ממנו יתד -
תניא, היה ר' מאיר אומר:
הוא עשך ויכוננך - כרבא דכולא ביה:
ממנו כהניו,
ממנו נביאיו,
ממנו מלכיו,
ממנו שריו.
דכתיב: ממנו פנה ממנו יתד.

אשרקה להם ואקצבם -
תנא:
הרחם - זו שרקרק.
ולמה נקרא שמו רחם?
א"ר יוחנן:
כיון שבאה רחם, באו רחמים לעולם.

אמר אביי:
והוא דיתיב אמירי ועביד שרקרק.

אמר אביי:
גמירי אי יתיב על ארעא ועביד שרקרק מיד אתי משיחא.
כתיב: אשרקה להם ואקבצם כי פדיתים.

א"ל רב אידי בר שימי למר בר רב אידי:
והא ההוא דיתבא ביני כרבא ועביד שרקרק ואתא גלגלא ופסקיה למוחיה?
אמר ליה: ההוא בדאה הוה.

ועבר בים צרה -
א"ר יוחנן:
זה פסלו של מיכה.

תני רבי נתן אומר:
מגרב לשילה שלשה מילין, והיה עשן של מערכה ועשן פסלו של מיכה מעורבבים זה בזה, בקשו מלאכי השרת לדחפו.
א"ל הקב"ה: הניחו לו שפתו מצויה לעוברים ושבים, ועל דבר זה נענשו אנשי פילגש בגבעה! א"ל הקב"ה: לכבודי לא מחיתם ולכבוד בשר ודם מחיתם!

ומפני מה לא מנו את מיכה?
מפני שפתו מצויה לעוברים ושבים.