ילקוט שמעוני, תהלים פרק יג


המשך סימן תרנט
למנצח מזמור לדוד עד אנה ה' תשכחני נצח -
אמר ר' יצחק:
מדה כנגד מדה, לפי שאמרתי ארבעה פעמים עד אנה ה', כך אני עתיד למסור אתכם ביד ארבע מלכיות ואתם עתידים לומר: עד אנה ה' ארבעה פעמים.
אני אמרתי:
עד אנה מאנתם,
עד אנה ינאצוני,
ועד אנה לא יאמינו בי,
עד מתי לעדה הרעה הזאת,

ואתם אומרים
לפני ארבעה פעמים עד אנה:
עד אנה תשכחני,
עד אנה תסתיר את פניך,
עד אנה אשית עצות,
עד אנה ירום אויבי,

עד אנה ה' תשכחני נצח
בבבל,
עד אנה תסתיר במדי,

עד אנה אשית עצות ביון,
עד אנה ירום אויבי באדום.

דבר אחר:
עד אנה ה' תשכחני -
אמרה כנסת ישראל לפני הקב"ה: רבש"ע, יש מלך בלא כסא?
יש מלך בלא עטרה?
יש מלך בלא פלטין?
עד אנה ה' תשכחני נצח - אנשית מה דאמרת לשמואל וגם נצח ישראל לא ישקר?!

אמר ר' ברכיה:
מעשה בזקן אחד שישב ודרש: כל אלמנה ויתום לא תענון.
אלמנה אחת שמעה אותו, אתיא לגביה אמרה: זיל השתא ובתר כן אתיא.
א"ל: אי לאו דשמעית יתך אומר: כל אלמנה ויתום לא תענון לא אתיתי לגביך, ואת אמר לי זיל ואתיא?!
כך אמרו ישראל לפני הקב"ה: לא באנו אלא דסמיכין אנן על דכתיב: כי לא לנצח ישכח אביון ואת מנשי יתנא?!

סימן תרס
עד אנה ה' תשכחני -
אמר להם הקב"ה: ואני שכחתי אתכם?!
הלא אתם שכחתם אותי! דכתיב: שכחו אל מושיעם.
וכי אני הסתרתי פני מכם?!
והלא אתם הסתרתם פניכם ממני, שנאמר: כי פנו אלי ערף ולא פנים.
אמר להם הקב"ה: בעולם הזה הסתרתי פנים מכם אבל לעולם הבא: כי עין בעין יראו בשוב ה' ציון.

עד אנה אשית עצות בנפשי -
אע"פ שאני משועבדת למלכיות תורה ומצות שנתת לי אני עושה אותם בנפש, מילה אני עושה ושבת (חלה) אני עושה ומשמרה.

דבר אחר:
עצות בנפשי -
לקיים תורתך בנפשי אני עושה מפני הגזרות, מפני שעבודת אלילים גוזרים גזרות עלי לבטל תורתך ומצותיך ואני נותנת נפשי עליהם, לכך נאמר ארבעה פעמים עד אנה כנגד ארבע מלכיות.

האירה עיני פן אישן המות -
דלא נעתק בשינתא דמיתה אלא קרב תחיית המתים.

דבר אחר:
דלא נעתק בשינתא דמלכוותא, פן יאמר אויבי יכלתיו.
אמר ליה הקב"ה לדוד: באיזה טרמיסא אתה אומר דברים הללו?
א"ל: שאני בוטח בחסדך, שנאמר: ואני בחסדך בטחתי, באותו חסד שנאמר בו: חסדך ה' מלאה הארץ, אם אמרתי מטה רגלי חסדך ה' יסעדני.

סימן תרסא
דבר אחר:
ואני בחסדך בטחתי -
בתורתך, כמה דאת אמר: ותורת חסד על לשונה.

יגל לבי בישועתך -
אמר ר' אבהו:
זה אחד מן המקראות הקשים שישועתו של הקב"ה ישועתן של ישראל.
יגל לבי בישועתנו אין כתיב כאן אלא, בישועתך, אמר דוד: שישועתנו הוא ישועתו.

דבר אחר:
ואני בחסדך בטחתי -
בבבל.

יגל לבי בישועתך -
במדי.

אשירה לה'-
ביון.


כי גמל עלי -
באדום.

אמר הקב"ה לישראל: פרעו לי מה שקדמתי לכם בעולם הזה ואני אגמול לעתיד לבא.
נסכו לפני מים בעולם הזה, כי כבר קדמתי לכם: עלי באר ענו לה,
נסכו לפני יין בעולם הזה, ואני אגמול לכם לעולם הבא: יטפו ההרים עסיס,
תטלו לפני לולב בחג ותהללו, וכבר קדמתי לכם: ההרים רקדו כאילים, ואני פורע לכם לעתיד לבא: ההרים והגבעות יפצחו לפניכם רנה.
אמרתי שתעשו סוכה וקדמתי לכם: כי בסוכות הושבתי את בני ישראל, ואני פורע לכם לעתיד וסוכה תהיה לצל יומם, הוי, אשירה לה' כי גמל עלי.


הפרק הבא    הפרק הקודם