ילקוט שמעוני, תהלים פרק סא


סימן תשפ
למנצח על נגינת לדוד שמעה אלהים רנתי הקשיבה תפלתי -
זה שאמר הכתוב: ותפלת צדיקים ישמע, בכל מקום שקראו ישראל להקב"ה ענה אותם: קראו לו במצרים, שנאמר: וישמע אלהים את נאקתם.
על הים, ויאמר ה' אל משה מה תצעק אלי.
במדבר, וישמע ה' את קול דבריכם.
משנכנסו לארץ, ויזעק שמואל אל ה'.

וכן בימי שלמה, ויהי ככלות שלמה להתפלל, אף אנו עכשו שגלינו ענה אותנו, שנאמר: קראתי שמך ה' מבור תחתיות, ועכשו שאנו מקצה הארץ אליך אקרא.
א"ל הקב"ה: מקצה הארץ קראתם אותי, כשהייתם בארץ לא קראתם אותי!
וכן הוא אומר: אמרתי הנני הנני אל גוי לא קורא בשמי, כשהייתי בתוככם לא קראתם אותי. וכן הוא אומר: וקראתם אותי והלכתם והתפללתם אלי ושמעתי אליכם ובקשתם אותי ומצאתם וגו' ונמצאתי לכם נאם ה':

מקצה הארץ -
וכן אמר משה: בצר לך ומצאוך וגו'.
מה כתיב בתריה?
ובקשתם משם את ה' אלהיך ומצאתם, לכך נאמר: מקצה הארץ.

סימן תשפא
אגורה באהלך עולמים -
אמר ר' יהודה אמר שמואל:
וכי אפשר לאדם לדור בשני עולמות?!
אלא כך אמר דוד: רבש"ע, יהי רצון שיאמרו דבר שמועה מפי בעולם הזה.

דאמר ר' יוחנן משום ר' שמעון בן לוי:
כל תלמיד חכם שאומר דבר שמועה מפיו בעוה"ז, שפתותיו דובבות בקבר.

אמר ר' יצחק בן זעירא ואיתימא שמעון נזירא:
מאי קראה וחכך כיין הטוב הולך לדודי למישרים דובב שפתי ישנים, ככומר של ענבים.
מה כומר של ענבים אתה מניח אצבע עליו דובב, אף תלמי חכם, כיון שאומר דבר שמועה מפיו בעוה"ז, שפתותיו דובבות בקבר.
וכן הוא אומר: יעלזו חסידים בכבוד ירננו על משכבותם, שהן מקלסין להקב"ה שם.

אמר ר' חמא ברבי יוסי:
אין בין הצדיקים החיים לצדיקים המתים, אלא הדבור בלבד והם מקלסים להקב"ה שם, שנפשותיהן בצרור החיים, ואין ירננו אלא קלוס, שנאמר: קול רנה וישועה באהלי צדיקים. דובב שפתי ישנים.

רבי חנינא בר פפא ורבי סימון,
חד אמר:

כהדין דשתי קונדיטון.

וחד אמר:
כהדין דשתי חמר עתיק, אף על גב דשתי ליה טעמיה בפומיה.

אמרה כנסת ישראל:
רבש"ע, איני מבקשת אצל האויב הזה, אלא אגורה באהלך עולמים.
וכן הוא אומר: יהיו לרצון אמרי פי (כתוב ברמז תרי"ג).
וכן הוא אומר: אהבתי מעון ביתך ומקום משכן כבודך.
ואומר: כי טוב יום בחצריך.


הפרק הבא    הפרק הקודם