תנחומא, דברים, פרק כח

סימן ג

[והיה אם שמוע תשמע
זה שאמר הכתוב: לריח שמניך טובים שמן תורק שמך ( שה"ש א ג).

אמר רבי ינאי ברבי שמעון:
הראשונים, ריח מצות נתת להם.
לבני נח, שבע.
עמד אברהם, נתת לו מילה.
ליעקב, אבר מן החי.
כשעמדנו לפני הר סיני, נתת לנו מצות כאדם שמערה מפי חבית. שמן תורק שמך.

מהו תורק?

אמר רבי לוי בשם רבי שילא:
מזדיין על מי שהוא עושה רצונו. ואין לשון תורק אלא לשון זיין, שנאמר: וירק את חניכיו (בר' יד יד).

דבר אחר:
שמן תורק שמך,

נמשלה התורה לשמן, ונמשלה למים.
למים, דכתיב: הוי כל צמא לכו למים (ישע' נה א).
מה המים אין העולם יכול לעמוד בלא הם ואדם מטהר עצמו בהם,
כך אין העולם יכול לעמוד בלא תורה והתורה מלמדת את האדם היאך יטהר.

ומה המים אין אדם נוטע אילן ולא בונה בית אם אין לו מים,
כך אין העולם יכול לעמוד בלא תורה.

ומה המים חיים לעולם,
כך התורה חיים לעולם.

מה המים כל מי שאינו יודע לשוט בהם אובד עצמו מן העולם,
כך כל מי שאינו יודע למצוא דברי תורה, אובד מן העולם.

מה המים נמשכין לכל מקום שירצה,
כך התורה משוכה בכל העולם.

ומה המים אין מתקיימים לא בגרגיות של כסף ולא בגרגיות של זהב אלא בשל חרס,
כך אין התורה מתקיימת בגסי הרוח, אלא במי שדעתו נמוכה עליו.

ואמר רבי אחא:
והחכמה מאין תמצא (איוב כח יב).

מהו מאין?

מאותן שעושין עצמן כאין.

ומה המים הללו אין אדם משגיח עליהם,
כך היא התורה.

אתה מוצא שנמשלה כדבש
דכתיב: ומתוקים מדבש ונופת צופים (תהל' יט יא).
מה הדבש אינו מזוהם,
כך התורה אינה מזוהמת, שנאמר: בצדק כל אמרי פי אין בהם נפתל ועקש ( משלי ח ח).

ונמשלה התורה לשמן
מה השמן מביא אורה לכל העולם,
כך התורה אורה לעולם.

ומה השמן הזה נכתש וכל מה שנכתש הוא משובח,
כך התורה כל מי שהוא נוגע בה, הוא משובח לבעליה.

אתה מוצא כל המשקין אתה יכול לזייפן וליתן לתוכן משקין אחרים, אבל השמן הזה אתה נותנו בכל משקה שירצה והוא עולה למעלה.
כך ישראל אפילו כשהן נתונים בתחתונה, הרי הם כשמן הזה שהיא נתונה למעלה, שנאמר: ונתנך ה' אלהיך עליון על כל גויי הארץ:

סימן ד

והיה אם שמוע תשמע
אם שמעת קמעא, סופך לשמוע הרבה.

דבר אחר:
אם שמוע תשמע
תשמיע תלמודך לפני הקדוש ברוך הוא.

אימתי הוא משמיע תלמודו?

רבי יהודה אומר:
בשעה שהוא בא ליפטר מן העולם, שנאמר: סוף דבר הכל נשמע (קהל' יב יג).

ורבי מאיר אומר:
עד שהוא משלים נשמתו, שנאמר: צלמות ולא סדרים (איוב י כב), שהוא סודר תלמודו.

דבר אחר:
אם שמוע תשמע
תשמע תפילתך, כגון חוני המעגל.
בשעה שנצטרכו ישראל לגשמים, נתכנסו אצלו ואמרו לו, התפלל עלינו שאנו צריכין למטר. מיד עג עוגה ועמד בתוכה, לקיים מה שנאמר: על משמרתי אעמודה (חבקוק ב א).
התחילו גשמים מנטפין.
אמר לא כך שאלתי, אלא גשמי רצון ברכה ונדבה.
התחילו הגשמים יורדים כתקנן.

מי גרם לו להיות מתפלל והקדוש ברוך הוא שומע תפלתו?

על ידי שהיה שומע לדברי תורה.

דבר אחר:
אם שמעת בעולם הזה, תשמע לעולם הבא מפי הקדוש ברוך הוא.

אמר רבי יונה אביו של רבי מנא בשם רבי לוי שאמר בשם רבי אבא:
לא הייתה התורה צריכה לינתן לישראל בעולם הזה.

למה?

שהכל עתידין להיות למדין תורה מפי הקדוש ברוך הוא לעולם הבא.

למה נתנה להם בעולם הזה?
שכשיבוא הקדוש ברוך הוא ללמדם בעולם הבא, יהיו הכל יודעין באיזה פרשה הוא עסוק. לפיכך, אם שמוע בעולם הזה, תשמע לעולם הבא מפי הקדוש ברוך הוא.

דבר אחר:
אם זכית לשמוע דברי תורה שנתנה בקולי קולות, תזכה לשמוע אותו הקול שכתוב בו, קול ששון וקול שמחה (ירמ' ז לד).

דבר אחר:
אם שמוע תשמע
אם שמעת לקול רבך, סופך שאחרים שומעים לך.

לשמור (ו)לעשות
לא תהא למד אלא על מנת לעשות.

אמר רבי יוחנן:
כל מי שהוא לומד ואינו עושה, נוח לו שנהפכה שלייתו על פניו.
ואם זכית לשמור ולעשות, ונתנך ה' אלהיך עליון.

אמר רבי לוי:
מהו עליון?
כאליון הזה.

אם זכית הרי אתה למעלה מארבע אצבעות ואם לאו למטה מארבע אצבעות, ונתנך ה' אלהיך עליון על תנאי.
ואם לאו, הגר אשר בקרבך יעלה עליך מעלה מעלה.

ברוך אתה בבואך
על תנאי, בבואך לבתי כנסיות ולבתי מדרשות.

וברוך אתה בצאתך
מבתי כנסיות ומבתי מדרשות.

ברוך אתה בעיר וברוך אתה בשדה
היה צריך לומר, ברוך אתה בשדה וברוך אתה בעיר, שממה שהוא מכניס מן השדה, הוא מתברך בעיר.

אלא מה תלמוד לומר ברוך אתה בעיר וברוך אתה בשדה?

אם באת לידך מצווה בעיר, לא תאמר, לא נצטוויתי אלא בשדה, להוציא תרומות ומעשרות בחוץ.
אמר הקדוש ברוך הוא, אף בעיר פתח ידך.

דבר אחר:
ברוך אתה בעיר
במצות שאתה עושה בתוך ביתך בעיר, כגון:
סוכה
ומזוזה
ומעקה.

ברוך אתה בשדה
כגון:
לקט
שכחה
ופיאה.

דבר אחר:
לא יאמר אדם, אלו נתן לי הקדוש ברוך הוא שדה, הייתי מוציא מעשרות מתוכה. עכשיו שאין לי שדה, איני נותן כלום.
אמר הקדוש ברוך הוא: ראה מה כתבתי בתורתי:
ברוך אתה בעיר, לאותן שיושבין בעיר.
וברוך אתה בשדה, לאלו שיש להן שדות.

ברוך טנאך
אלו הבכורים שאתם מעלין לירושלים, שנאמר: ולקח הכהן הטנא מידך.

משארתך
זו חלה.

שגר אלפיך
אמר רבי יהודה בר שלום:

שיהו שגורין ויוצאין כמו פי הקופה.

ועשתרות צאנך
שיהו קשין כעשתרות.

דבר אחר:
ברוך אתה בעיר

זו ירושלים שנקראת עיר, שנאמר: הזאת העיר שיאמרו כלילת יופי (איכה ב טו).

וברוך אתה בשדה
זו ציון,
שנאמר: ציון שדה תחרש (ירמ' כו יח).

ואימתי מראה הקדוש ברוך הוא לישראל הברכה הזאת?

כשיבנה ירושלים ויחזיר הגליות לתוכה, שנאמר: כטל חרמון שיורד על הררי ציון כי שם צוה ה' את הברכה חיים עד העולם (תהל' קלג ג). במהרה בימינו אמן]:

הפרק הבא    הפרק הקודם