פרק כט
פרק כט, ג
ולא נתן ה' לכם לב לדעת. וסמיך ליה
ואולך אתכם ארבעים שנה. רמז עד ארבעים שנה אין אדם עומד על דעת רבו.
בעל הטורים לפרשת נצבים
פרק כט, ט
נצבים. כדרך שנאמר בסיני (שמות יט, יז) ויתיצבו בתחתית ההר, בו בלשון אמר כאן
אתם נצבים.
לפני ה' אלהיכם ראשיכם. הקיש ראשיכם לאלהיכם לומר מורא רבך כמורא שמים.
כל איש ישראל. וסמיך ליה טפכם. לומר שיהו ישראל בעיני הראשים לנהלם ולהדריכם כטפם.
פרק כט, י
נשיכם. סמיך ליה
וגרך. רמז שלא הוזהרו כשירות לינשא לפסולין.
פרק כט, יז
פרה. חסר וי"ו קרי ביה פרה, רמז כפרה סוררה סרר ישראל (הושע ד, טז).
פרק כט, כ
והבדילו ה' לרעה. בגימטריא הנה זה
ירבעם.
פרק כט, כא
אשר יקומו מאחריכם. ראשי תיבות
אחאב
ירבעם
מנשה
שהם הרשיעו בע"ג יותר מכל.
חלה. ב' במסורה מתרי ענינא. אשר חלה ה' בה. ובהצר לו חלה את פני ה' וגו' ויעתר לו (דה"י ב' לג, יב_יג) ודרשינן (סנהדין קג, א) ויחתור לו, מלמד שחתר הקב"ה תחת כסא הכבוד וקבלו בתשובה. והיינו מה חלה דהכא לשון שבירה אף חלה דגבי מנשה לשון חתירה שנעשה לו חתירה ברקיע.
פרק כט, כה
וישתחוו. מלא וי"ו. ה"ה שאר עבודה שהיא כעין פנים.
פרק כט, כז
באף ובחמה ובקצף. בגימטריא
שבעים כנגד שבעים שנה של גלות בבל.
וישלכם. למ"ד גדולה וחסר יו"ד לומר שאין השלכה כזאת ליו"ד השבטים.
פרק כט, כח
עד עולם. נקוד על עי"ן שב"עד" כדאיתא בפרק נגמר הדין (סנהדרין מג, ב) שע' יום היו מא' בשבט שהתחיל לבאר התורה עד יו"ד בניסן שעברו הירדן שאין לנו ולבנינו ליענש.
דבר אחר:
רמז לע' שנה של גלות בבל.