פסוק כט
זה ינחמנו -
ואם תאמר כיון שאמרו נביא גדול היה עבר שקרא לבנו פלג, למה אין אומר נביא גדול היה למך שקרא לבנו נח?!
ותירץ רשב"ם) שזה היה ראשון לנולדים אחר מיתת אדם, ולכך קראו נח שאמר:

יהי רצון שיתקן זה עיותו של זה.

ולשון תפלה הוא.

ינחמנו
ינח ממנו, כלומר: שיעשה לנו הנחה וקורת רוח, אבל לשם לא שייך למימר לשון תפלה, אלא לשון נביאות. אי נמי יש לומר קודם שנולד נח.

פסוק לא
ויהי כל ימי למך -
(הקשה הר"ר שמואל בה"ר מאיר זצ"ל):
למה לנו למנות שני רשעים הכתובים בפרשה?
(ותירץ): דכך דרכן של נביאים זה אחר זה, כדי לידע מניין השנים מבריאת עולם עד ימיהם. כי מתוך השנים ומנינם הכתובים כאן.
ומנין שנות הדורות הכתובים עד משה רבינו [ומנין] שעבוד מצרים, דכתיב: ומושב בני ישראל אשר ישבו בארץ מצרים וגו'.
ומנין ארבעים [שהיו במדבר], למדנו מנין שנים אשר מבריאת עולם עד שנכנסו ישראל לארץ. וכבר מפורש בנביאים מנין השנים אשר מיציאת מצרים עד בנין בית ראשון, ומבנינו עד חרבנו. ומתוך דברי דניאל למדנו מנין השנים אשר מחרבן בית ראשון עד חרבן בית שני.
וכתב על זה: שבועים שבעים נחתך על עמך, פירוש שבעים מגלות בבל, וד' מאות ועשרים שעמד בית שני, הרי כאן שבע(ה) פעמים שבעים שנה, וזה שבועים שבעה.

הפרק הבא