פסוק ב
כי ברחוב נלין -
אלא ברחוב נלין.

פסוק ד
כל העם מקצה -
להודיע, שאפילו א' מן עשרה שאמר אברהם לא נמצא בהם.

פסוק ה
ונדעה אותם -
משכב זכור. וכן בפלגש בגבעה.

פסוק ח
כי על כן -
על אשר באו.

פסוק ט
גש הלאה -
כדכתיב: קרב אליך אל תגע בי כי קדשתיך התקרב לצד הלאה. כלומר: ברח לך מאצלנו.

בא לגור -
לוט היה גר בסדום.

נרע לך מהם -
יותר מהם נעשה לך רעה.

פסוק יא
בסנורים -
מכת עיורון ושממון.

וילאו -
פירושו לא יכלו עוד למצוא הפתח. לא בקשו הפתח.
וכן: ונלאו מצרים לשתות מים מן היאור, לא יכלו לשתות, מאחר שהיה הדם.
וכן מוכיח לבסוף ולא יכלו לשתות ממימי היאור.

ובכמה מקומות לשון נלאו מכופל כמו: '[נלאיתי] כלכל לא אוכל'.
וכן: 'והיה כי נראה כי נלאה מואב אל הבמות ובא אל מקדשו להתפלל ולא יוכל'.
וכן: 'הנסה דבר אליך תלאה ועצור במילין מי יוכל'. כלומר:. בשביל שנסה אותך הקב"ה ביסורים אתה נלאה. כלומר, אין אתה יכול להיות שותק, וחשבת בלבך ואמרת 'ועצור במילין מי יוכל'.

פסוק יב
עוד מי לך פה -
העוד לך קרובים בעיר מלבד אלו שבבית.

פסוק יג
וישלחנו -
משקל דגש.
ואף על פי שכל שליחות של שלוחים והחוזרים כתוב בהם וישלח משקל רפי באלו כתב משקל דגש. לפי שהוא שילוח של השחתה, כדכתיב: ושן בהמות אשלח בם.
ישלח בהם ערוב.

פסוק טו
וכמו השחר עלה -
נכתב פסוק זה, בשביל שכתב לפנינו השמש יצא על הארץ ולוט בא צוערה.
להודיע שכל כך המתינו לו המלאכים בשביל חיבתו של אברהם.

פסוק יז
אל תביט אחריך -
בשביל צער חתניך שבעיר.
ועוד כי המביט אחריו מתעכב בדרך.
גם שלא להסתכל במלאכים ובמעשיהם שלא לצורך, כדכתיב: מות נמות כי אלהים ראינו.
וכן ביעקב: כי ראיתי אלהים פנים אל פנים ותנצל נפשי.

פסוק כ
הלא מצער היא -
עמה מועטים ויכול אתה להניחה עכשיו שאין בה רוב חוטאים.

פסוק כד
וה' המטיר -
המלאך גבריאל.

מאת ה' -
שכינה ממש. וכן הוא בבראשית רבא ובתנחומא.

פסוק כח
וישקף -
לדעת אם נמצא שם עשרה וניצולו אם לאו.

פסוק ל
כי ירא לשבת בצוער -
שלא הניחו המלאך אלא [בשביל] שלא היה לו פנאי להימלט ההרה ועכשיו שהיה לו פנאי קיים דברי המלאך לשבת בהר אולי יהפוך העיר.

פסוק לא
ואיש אין בארץ -
סבורות היו שהעולם נהפך שהביא מבול של אש.

פסוק לז
עד היום -
בימי משה.
וכן כל עד היום עד ימי הסופר שכתב את הדבר.

הפרק הבא