פסוק ד
ואבימלך לא קרב אליה -
להעיד מה שהקב"ה אומר: על כן לא נתתיך לנגוע אליה.

פסוק ז
כי נביא הוא -
לשון ניב שפתים.
רגיל אצלי ומדבר את דברי ואני אוהב את דבריו ושומע תפלתו.

ויתפלל בעדך -
שהרי היה צריך רחמים כדכתיב לפנינו: כי עצור עצר וגו'.

פסוק יב
אחותי בת אבי -
כי בני בנים הרי הם כבנים והיא היתה בת הרן בן תרח.

אך לא בת אמי -
לא אחותי ממש שיצאה מבטן אמי והיא מותרת לי ותהי לי לאשה.

פסוק יג
כאשר התעו אותי -
הגלני ממקומי שנאמר לך לך מארצך.
וזהו שכתב: ארמי אובד אבי משום שהוגלה משם כי התעו אותי,
ואובד אבי כפל לשון הוא, כדכתיב: תעיתי כשה אובד צאן אובדות היו עמי רועיהם התעום.

אמרי לי -
אמרי עלי.

פסוק טז
ולשרה אמר -
דברי פיוסים ותנחומים הנה לקחתי אותך בתחילה לא באונס ולא בכוח אלא כמנהג נשואין, שהרי נתתי מהר ומתן אלף כסף לאחיך, בשביל שהייתי סבור שהיה אחיך כמו שאמרת לי ולא זהו מתן של צאן ובקר שנתן אבימלך לאברהם לבסוף, אלא קודם שהביאה אל ביתו שאפילו פרעה שנענש יותר כתיב בו: ולאברם היטיב בעבורה קודם נישואין וכל שכן אבימלך.

נתתי אלף כסף -
מתחלה, כדכתיב בפרעה, וכדכתיב: הרבו עלי מאד מהר ומתן.
וכדכתיב: ומגדנות נתן לאחיה ולאמה.

הנה הוא לך כסות עינים לכל אשר אתך ואת כל -
אלף כסף שנתתי לאחיך בתחילה כבוד גדול הוא לך, וכסות עיניהם של כל בני ביתך אשר אתך וגם לכל העולם, שלא יסתכלו בך לגנאי לומר: אשה זו מנהג הפקר נהג בה אבימלך, כי הכל ידעו כי דרך כבוד לקחה ובעל כורחו החזירה.

כסות עינים -
שלא יראו בך לגנאי, כדכתיב: וכסה את עין הארץ.
ולא יוכל לראות את הארץ.

וכשמסתכלים באדם לבזותו כתב:
לראות בך.
עיני תראינה בה.
ותחז בציון עינינו.

ונוכחת -
מפורסם ומתווכח יפה, כי דרך כבוד נהגתי בך ואל תשימי ללבך רק טוב.
זהו עיקר לפי פשוטו, כי לכבוד של שרה אמר אבימלך כל זה ולא לקנתרה ולהוכיחה.

הפרק הבא