פסוק א
וירא אליו ה' -
האיך?
שבאו אליו שלשה אנשים שהיו מלאכים, שבהרבה מקומות כשנראה המלאך קוראו בלשון שכינה, כדכתיב: כי שמי בקרבו שלוחו כמותו.
וכן: וירא מלאך ה' אליו בלבת אש מתוך הסנה.
וכתוב שם: וירא ה' כי סר לראות.

כחם היום -
מה צורך לכתוב היום?
אלא להודיעך כי בלוט כתיב: ויבאו המלאכים סדומה בערב ולכך אמר להם לוט: סורו נא אל בית עבדכם ולינו אבל אברהם לפי שבאו אליו כחם היום בבקר, שאין דרך אורחים ללון אלא לאכול ולעבור, לפיכך לא אמר להם ללון אלא וסעדו לבכם ואחר תעבורו.

פסוק ה
כי על כן עברתם על עבדכם -
וכן: כי על כן באו בצל קורתי.

כי על אשר באו.
דרך המקרא לחסר אשר ברוב מקומות.

פסוק ו
קמח סולת -
קמח של חטים, שכל מקום שכתיב סלת מחטים הוא, כדדרשינן ממלואים, דכתיב: סלת חטים תעשה אותם.


פסוק ז
ואל הבקר רץ אברהם -
לפי שאמר להם פת לחם דבר מועט,
לפי שדרכם נחוץ ללכת הוצרך לרוץ ולמהר,
לפי שאמר להם מעט ועשה הרבה,
ולהגיד חשיבותו של אברהם נכתב כל זה.

פסוק ח
ויקח חמאה וחלב -
לפי פשוטו של מקרא לא הוצרך לפרש שהביא את פת לחם על השלחן אלא התוספת שלא אמר להם הוצרך לומר שהביא. הבאת פת על השלחן אינו חידוש אבל החמאה והבשר שאינו מזומן לכל האורחים הוצרך לפרש.

עומד עליהם -
כשאיש יושב ואחר עומד קוראו עומד עליו.
וכן: ואראה ה' יושב על כסאו. שרפים עומדים ממעל לו.
וכן במיכיהו: וכל צבא השמים עומדים עליו מימינו ומשמאלו.

תחת העץ -
אילנות שבפרדס.

פסוק ט
איה שרה אשתך -
אף על פי שהיו יודעים היו שואלים כדרך שמצינו בשכינה שאמר לאדם איכה.
וכן בבלעם: מי האנשים האלה עמך.
וכן ישעיה, שהיה יודע שאל כך לחזקיה בשלוחי אויל מרודך. וכל זה דרך התחלת הדבור.

פסוק י
כעת חיה -
כעת יולדת, דכתיב: עת יולדת ילדה.
וכן בהלכה קרויה יולדת וקרוב לדבר כי חיות הנה כעין מילדת.

והוא אחריו -
הפתח של אהל שרה היה אחרי המלאך, לפיכך שמעה שרה את דבריהם.

פסוק יב
עדנה -
יתעדן הבשר ויתפשטו הקמטין.

פסוק יג
ויאמר ה' -
המלאך הגדול שבהם.

ואני זקנתי -
שאמרה: אחרי בלותי וגו'.

פסוק יד
היפלא מה' -
ששלחנו אליך דבר.
וכן: וה' המטיר על סדום גפרית ואש מאת ה' מן השמים.
הראשון שבפסוק הוא גבריאל.
והשני שבפסוק הוא הקב"ה.
וכן מפורש בספר האגדה.

פסוק טו
כי צחקת -
אלא צחקת.
רוב כי שאחר לא מתפרשים אלא, שהרי כי משמש בארבעה לשונות:
אי,
דילמא,
אלא.
דהא.

וכן: לא תשתחוה לאלהיהם כי הרס תהרסם.
לא תקפוץ את ידך כי פתח תפתח וגו'.

פסוק טז
ויקומו משם האנשים -
שנים מהם הלכו לסדום, כדכתיב: ויבאו שני המלאכים סדומה וגדול שבהם היה מדבר עם אברהם.
וזהו שכתב בו: וה' אמר המכסה אני וגו'
וכן: ואברהם עודנו עומד לפני ה'. פסוקים אלו מדברי שלישי.

פסוק יז
המכסה אני מאברהם -
מה שאני רוצה להפוך את סדום ואני יודע שבניו ישמרו דרך ה' ויזכו להביא עליהם את אשר דבר לאברהם לתת להם את ארץ כנען ואלו העיירות מנחלת בניו הם, כדכתיב: בגבול בני כנען בפרשת נח, ויהי גבול הכנעני מצידן באכה גררה עד עזה באכה סדומה ועמורה אדמה וצביים עד לשע. ואיך אחריב קרקע שלו וקרקע בניו שלא מדעתו?!

פסוק כ
ויאמר ה' -
המלאך לאברהם שלוחים הללו אני שולח בשביל זעקת סדום, כמו שאמר למעלה: ואנשי סדום רעים וחטאים.

פסוק כא
עשו, כלה -
פסיק יש בינתיים, להפריד את הדבר. כלומר: אם כן עשו, אעשה אותם כלה.

פסוק כב
עומד לפני ה' -
לפני המלאך לבקש פניו.

פסוק כג
תספה -
תכלה, כדכתיב: אספה עלימו רעות חצי אכלה בם.
אכלה כפל לשון של אספה.

פסוק כד
בתוך העיר -
סדום.
ומלך סדום היה ראש לכל המלכויות שבמקום ההוא.

פסוק כה
השופט כל הארץ -
ששלחך כאן לא יעשה משפט?!

פסוק כו
ויאמר ה' -
המלאך.

[וכן]: עומד לפני ה' -
לפני המלאך לבקש פניו.

הפרק הבא