פסוק א
ותכהין עיניו -
מן הזקנה, כמו שמצינו בספר שמואל: ועיניו החלו כהות.

פסוק ב
הנה נא -
אני מבקש ממך בשביל שזקנתי, ואני רוצה לתת לך הברכות אשר בידי לחלוק לך בחיי, כמו דכתיב אצל אברהם בירושת הארץ.

פסוק ג
שא נא כליך -
כופל נא שני בכאן, כמו שפירשתי אצל: הנה נא ידעתי כי אשה יפת מראה את.

תליך -
אשפתו שתלויים בה החצים.

תֶּלְיְךָ -
מגזרת ושר האופים תלה.
וכן שביך בן אבינועם, מגזרת שבה ענה.

פסוק ז
לפני ה' -
בשם ה', אבל נמרוד גבור ציד לפני ה'. פירושו בכל העולם.
וכן: נינוה היתה עיר גדולה לאלהים. בכל עולמו של הקב"ה, לא היתה עיר גדולה כנינוה.

פסוק ט
לך נא אל הצאן -
ממקום אומנותו שהיה יושב אהלים.

גדיי עזים -
בשביל העורות ששערן קשה כשער אדם, לקח עזים ולא כבשים.

פסוק יב
ימשני אבי -
מן: ממשש בצהרים.
כמו: יסבוהו ערבי נחל, מן סבב, דגש תחת אות החסרה.

פסוק יג
עלי קללתך -
עלי ועל צווארי כלומר: כי הייתה בוטחת במה שאמר לה הקב"ה: ורב יעבד צעיר.

פסוק טו
החמודות -
שהיה עובד בהן אביו בשעת אכילה.

פסוק יט
וְאֳכְלָה מצידי -
חטף קמץ, לפי שהוא לשון צווי כמו: אכול בשמחה לחמך, אבל וְאֹכְלָה מציד בני הוא מלאפום שהוא לשון אפעל, כמו: זכור ה' לדוד יאמר זכרה לחסדי דוד ל' ציווי.

פסוק כב
הקול קול יעקב -
לפי שתאומים היו היה קולן דומות קצת זה לזה ולכך טעה יצחק בקולו, מאחר שמצאו איש שער על צוארו.

פסוק כד
אתה זה בני עשו -
נראה שאתה בני עשו.

פסוק כז
ריח בגדיו -
החמודות ובגדיהם היו מבושמים במוגמר.

אשר ברכו ה' -
השדה שהוא מלא נרד וכרכום קנה וקנמון.
וכן פייט רבי אליעזר הקליר: שדה מבורך כהריח ברכו במתן טל.

פסוק כח
ויתן לך -
מוסב על ברכו ה' והוא הקב"ה: יתן לך מעל מטל השמים כעין ברכת השדה.

פסוק כט
בני אמך -
אבל ביעקב שהיו לו נשים הרבה, כתוב בו: וישתחוו לך בני אביך.

פסוק ל
ויהי אך יצא יצא -
להגיד נסים שנעשו ליעקב בא הכתוב, שאלו הקדים עשו לבא רגע אחד קודם, לא נתברך יעקב.

פסוק לג
ויחרד יצחק -
על שמצא שער בחלקת צוואריו של יעקב.

מי איפוא -
תיקון לשון הוא, כמו איזו שבתלמוד אימא לי איזי, אַתְאוֹרֶש ב"ל.

גם ברוך יהיה -
שמיהר לעובדני וגם ידע שבעצת רבקה עשה הכל והיא הייתה מכרת בו שראוי לברכות.

פסוק לו
הכי קרא שמו יעקב -
בתמיה, הלמען אשר קרא שמו יעקב בשעת לידה בשביל שידו אוחזת בעקבי ונמצאתי אני בכור והוא פשוט והיה לו ליטול פחות ממני, יטול פי שנים ממני.
וכן: הכי אחי אתה ודייך ליטול שכר הרבה, ועבדתני חנם?! בתמיה.

וכן בבבא בתרא שנינו בפרק:

מי שמת בזמן שהנכסים מרובין, הבנים יירשו והבנות יזונו. נכסים מועטים הבנות יזונו והבנים ישאלו על הפתחים.

אדמון אומר:
וכי בשביל שאני זכר ויפה כחי בנכסים מרובים הורע כחי בנכסים מועטים?! בתמיה.

פסוק לז
נתתי לו לעבדים -
מה שקנה עבד קנה רבו.

פסוק מ
ועל חרבך תחיה -
אומנתך שהיית צד חיות בכלי זיינך.

כאשר תריד -
כמו: אריד בשיחי כשיעבוד בך בפרך ולא תוכל לסבול ופרקת עולו.

פסוק מה
גם שניכם -
אם יהרוג אותך גם הוא יהרג על ידי גואלי הדם.

פסוק מו
אם לקח יעקב -
דרך חכמה אמרה רבקה ליצחק, להרחיק יעקב מעשו ולא גילתה לו שבשביל שטימת אחיו עשתה כן.


הפרק הבא