פסוק ד
לרשתך את ארץ מגורך -
מאחר שלא תקח אשה מבנות כנען שהיו עבדים, כמו שצוה אברהם ליצחק.

פסוק ו
וירא עשו כי ברך יצחק את יעקב -
בברכות אחרונות הללו נתן לו את ארץ כנען שניתנה לאברהם וגם אמר לו לקחת אשה ממשפחתו וגם צווהו שלא לקחת מבנות כנען, חשב עשו בלבו מה שנשאתי מבנות כנען גזל ממני ברכת אברהם ולקח את בת ישמעאל ממשפחת אברהם, חשב בלבו שמא מעתה אזכה לנחלת אברהם.

פסוק ט
אחות נביות -
לפי שהיה ראשון שבבני ישמעאל קורא אותה אחות נביות,
וכן: ותקח מרים הנביאה אחות אהרן. לפי שאהרן נולד קודם משה קורא לה אחות אהרן, אבל במקום שהזכיר משה ואהרן בפסוק אחד קורא אותה אחותם, כדכתיב: ותלד לעמרם את אהרן ואת משה ואת מרים אחותם.
וכן: ואחות לוטן תמנע, לפי שהיה ראשון, כדכתיב: לוטן ושובל וצבעון וענה.


פסוק י
ויצא וילך חרנה -
הלך לצד חרן.

פסוק יא
ויפגע במקום -
אירע לו דרכו במקום אחד חוץ מעיר לוז.

כי בא השמש -
ולא היה לו פנאי ליכנס בעיר ביום.
כדאמר רב יהודה:

לעולם יכנס אדם בכי טוב ויצא בכי טוב.

ויקח
אחת.

מאבני המקום -
כדכתיב: ויקח את האבן אשר שם מראשותיו.

פסוק יב
סלם מצב ארצה -
מוצב על ידי אחרים.

נצב
בעצמו.
וכן: נגש אל הערפל מעצמו.
מוקטר ומוגש על ידי אחרים.
וכן: אשר אתה מראה בהר. אחרים הראו לו. אבל נראה מעצמו.

עולים ויורדים -
לפי הפשט:
אין לדקדק במה שהקדים עולים ליורדים, שכן דרך ארץ להזכיר עליה קודם ירידה.

פסוק יג
הארץ אשר אתה שוכב עליה לך אתננה ולזרעך -
ואם תאמר דבר מועט הוא -

ופרצת ימה וקדמה -
לד' רוחות העולם.

פסוק יד
ונברכו -
לשון מבריך ומרכיב. כלומר: יתערבו במשפחתך משפחות האדמה שהרי משקל רפי הוא וכבר פירשתיו בפ' לך לך.

פסוק טו
כי לא אעזבך -
בדרכים.

עד אשר אם עשיתי את אשר דברתי
עליך להשיבך אל האדמה הזאת כי בדרכים אתה צריך שמירת מלאכים יותר, כדכתיב: כי מלאכיו יצוה לך לשמרך בכל דרכיך.

פסוק טז
אכן יש ה' במקום -
לא כמה שהייתי סבור כששכבתי כאן שהוא מקום חול, אך כן הוא שהוא מקום קודש.
וכן כל אכן שבמקרא אך כן ולא כמו שהייתי סבור.
וכן: אכן נודע הדבר.

פסוק יח
ויצק שמן על ראשה -
ומשח אותה לקדשה להקריב עליה קרבנות בשובו, כדכתיב במשכן וכליו: וימשחם ויקדש אותם וכן מוכיח לפנינו.
אנכי האל בית אל אשר משחת שם מצבה וגו' יהיה בית אלהים לקורבנות.

פסוק יט
ואולם לוז שם העיר -
ועל שם המקום שחוץ לעיר ששכב יעקב, נקרא שם העיר עצמה בית אל.

פסוק כא
ושבתי בשלום -
כמו שאמר לי: והשיבותיך אל האדמה הזאת.

והיה ה' לי לאלהים -
שיסייעני בכל מעשי.

פסוק כב
עשר אעשרנו לך -
להקריב לפניך עולה.

הפרק הבא