פסוק ז
נגש יוסף ורחל -
לפי הפשט:
דרך להזכיר את האיש תחילה, אבל למעלה מתוך שאמר לאה וילדיה, אמר כמו כן רחל ויוסף.

פסוק ח
מי לך כל המחנה -
של עדרים ששלחת.

פסוק יא
חנני -
ס"א חֲנָנַנִי).

פסוק יד
עד אשר אבא אל אדוני שעירה -
הרחיב לו את הדרך.

פסוק יח
ויבא יעקב שלם -
אל עיר ששמה שלם. כמו: ותבאנה בית לחם.

עיר שכם -
עירו של שכם כמו: כי חשבון עיר סיחון מלך האמרי היא, כדכתיב: וירא אותה שכם בן חמור החוי.
והמפרש שכם שם העיר טועה הוא, שלא מצינו בכל מקום עיר ציון ירושלים אלא העיר נזכרת אחרי השם ואפילו אם זאת היא שכם, שמא לזיכרון גבורת בני יעקב שמו את שמה שכם כדכתיב בלוז שנקרא בית אל, וכדכתיב: ויקראו ללשם דן על שם דן אביהם, לזיכרון גברותם שהרגו אנשי העיר, וכדכתיב: ויהי בונה עיר ויקרא שם העיר כשם בנו חנוך.

וגם מי שמפרש שלם, שלם בתורתו שלם בממונו טועה הוא לפי הפשט, שאין דרך המקרא לדבר כך.
וגם מה צורך, וכי בשביל מיעוט דורון שנתן לעשו הוצרך לכתוב כן?!

פסוק יט
קשיטה -
מין מטבע ששמה כן.

פסוק כ
אל אלהי ישראל -
שהצילני מלבן ומעשו כלומר, האלהים הוא אלהי יעקב שהצילני מלבן ומעשו וכמו שקורים שם אדם אליעזר עמנואל, כמו כן נקרא המזבח כך וכמו שפירשתי פשוטו.

הפרק הבא