פסוק ב
עשו לקח את נשיו מבנות כנען -
המדקדק יתן לב כי בפ' ראשונה של תולדות יצחק נאמר: יהודית בת בארי החתי. בשמת בת אילון החתי מחלת בת ישמעאל.
ובפרשה זו לא הוזכר בת בארי כלל לא שמה ולא שם אביה, אבל אילון וישמעאל אביהן של שתי נשיו הראשונות הוזכרו שהוחלפו שמות הבנות כאשר מצינו בכמה מקומות:
בשמת בת אילון נקראת כאן עדה בת אילון
ומחלת בת ישמעאל נקראת כאן בשמת.
לכן יש לומר יהודית בת בארי מתה בלא בנים אבל בת אילון ובת ישמעאל היו להם בנים המפורשים כאן ואהליבמה בת ענה בת צבעון החוי לקח אח"כ, אחר שהלך לו לשבת בהר שעיר ונתחתן בבני שעיר החוי ככתוב לפנינו, כי אהליבמה היתה בת ענה בת צבעון בן שעיר החורי וגם תמנע פילגש אליפז כתובה שם בבני שעיר.
ולפי שאהליבמה אשתו אחרונה הייתה, לפיכך מזכיר אותה ואת בניה בכל הפרשיות האלו לבסוף.

פסוק ו
מפני יעקב אחיו -
כי יעקב קנה את הבכורה ודינו היה לירש את יצחק, לכך ישב בארץ מגורי אביו.

פסוק ט
ואלה תולדות עשו -
בני בניו. כאשר פירשתי באלה תולדות נח.

פסוק יב
ותמנע היתה פלגש -
ראיתי בשוחר טוב:
ותמנע מחובר גם לפסוק העליון שכן בדברי הימים: צפי וגעתם וקנז ותמנע ועמלק. ואח"כ הוא אומר בבני שעיר: ואחות לוטן תמנע. דוגמת אחות נביות.
אחות אהרן כמו שפירשתי.
[וכן כאן ויהיו בני אליפז תימן אומר צפו וגעתם וקנז ותמנע].

ותמנע היתה פילגש -
הראשון זכר מבני אליפז והשני נקבה. ואחות לוטן תמנע.
וכמוהו ביהושע ועתה חלק את הארץ הזאת בנחלה לתשעת השבטים וחצי השבט המנשה עמו הראובני והגדי לקחו נחלתם אשר נתן להם משה בעבר הירדן מזרחה.
על כורחך פסוק שני חסר ממנו, כי היה לו לומר וחצי שבט המנשה כבר לקחו נחלתם, לפיכך יש לומר כי פסוק זה עולה על סוף הפסוק, שכתוב בו: וחצי שבט המנשה, אף על פי שמדברים הפסוקים בשני חצאי שבט מנשה, לאחד מהם חילק משה ולשני חילק יהושע.

ואני שמואל מצאתי פסוק שלישי בדברי הימים דוגמתן במשפחות בני יהונתן בן שאול.
ובני מיכה פיתון ומלך ותארע ואחז. ואחז הוליד את יהועדה ויהועדה הוליד את עלמת וגו' ואותה פרשה נשנית וכפולה בתוך דף אחר, תחילת הפרשה אשר נשנית ובגבעון ישבו וסוף הפרשה אלה בני אצל.
וכתיב: ובני מיכה פיתון ומלך ותחרע. ואחז הוליד וגו'.
בעל כורחך חסר ואחז מפסוק זה שהיה לו לכתוב ותחרע ואחז ואחז הוליד, אלא שתיבת ואחז הוליד עולה על פסוק שלמעלה, כאילו כתוב ובני מיכה פיתון ומלך ותחרע ואחז ואחז הוליד וגו' שכך כתוב בפרשה ראשונה.

פסוק טו
כל אלופים שבפרשה משרי עיירות ומשפחות. ואלוף קרח הנזכר בבני אליפז, נראה בעיני שהוא תמנע שמבני אליפז הנזכר בדברי הימים, שהרי בבני אהליבמה יש קרח אחר.

פסוק כ
יושבי הארץ -
מתחלה, ובני עשו יירשום, כדתיב באלה הדברים: וישבו תחתם.

פסוק כב
ואחות לוטן תמנע -
לפי שהיה גדול שבאחיו קורא לה אחות לוטן.
וכן: אחות נביות.
וכן: מרים הנביאה אחות אהרן.

פסוק כד
ואיה וענה -
נראה בעיני כך: שמן כופסי ושתי ואף על פי שבדברי הימים כתיב: איה וענה אין לדקדק בכך כאשר כתיב בתורה עוץ וחול וגתר ומש.
ובדברי הימים ומשך והמפרש לו' יתירה יש לתמוה מה היה לו לכתוב ו' יתירה בזה יותר משאר בנים, והראיות שמביאים אינן כי אותן ווי"ן שמביאין אינן יתירות ותשב תמר שוממה. פירוש כמו: שבי אלמנה בית אביך כי הישיבה הוא כפל לשון של שוממה והרי הוא כאילו כתיב ותשב בדודה ושוממה.
מגערתך אלהי יעקב נרדם ורכב וסוס. כך פירושו. מגערת אלהי יעקב נרדם חיל שונאינו הנזכר למעלה וגם רכבו וסוסיו, כדכתיב: סוס ורוכבו רמה בים.

הוא ענה -
שנזכר בימי משה על שם גבורתו.

אשר מצא את הימים -
הגיבורים או חיות רעות ונצחם.
לפי פשוטו אין לדקדק יותר.

פסוק לא
לפני מלך מלך -
לפני משה שהושיע את ישראל. כל שרי עם ועם קורא מלך עד דוד.

מצאתי ביוסיפון:
אחרי אלו המלכים קרוב לארבעים מלכים נקובי שמות זה אחר זה.

פסוק לט
בת מי זהב -
אינו מדקדק לפי פשוטו בשמות כל כך.

פסוק מ
ואלה שמות אלופי עשו למשפחותם למקומותם -
באלופים הללו מזכיר מקצתם של אלופים הנאמרים למעלה בבני עשו. ויש לומר שלבסוף נעשו אלו האחרונים עיקר להיות אלופי עיר ועיר, דכתיב כאן: למקומותם [למושבתם] בארץ אחוזתם.
וראיה לדברי שבכל פרשיות בני עשו ובני שעיר והמלכים אשר מלכו עד סוף הפרשה כולה הנם כתובים בדברי הימים ופרשת אלופי בני עשו הראשונה אינה נזכרת שם כלל כי אם אלופי פרשה שנייה לבד.

הפרק הבא