פסוק יב
וכסף משנה -
לקנות.

אולי משגה הוא -
לסימן נתנוהו על פי האמתחות להכיר כל אחד איזה אמתחת שלו, לפי חשבון הכסף ושכחוהו לחזור ולקחתו.

פסוק יד
כאשר שכלתי שכלתי -
כמו: וכאשר אבדתי אבדתי. כלומר, על הספק אני שולחו מה שיארע יארע.

פסוק יט
וידברו אליו פתח הבית -
קודם שנכנסו.

פסוק כג
ואלהי אביכם -
הכל היו יודעים שמלומדים בניסים היו.

פסוק כה
ויכינו את המנחה -
כי בדרך בשקים הוכחש יופי הפירות.

פסוק לב
כי תועבה -
וכיחוי ובזוי היאלמצרים לאכול עם אנשי עבר הנהר כי נבזים היו בעיניהם ואנשי מצרים גסי רוח היו, כדכתיב: קראתי לזאת [רהב] הם שבת.
וכן: כי תועבת מצרים כל רועה צאן. מבזים היו בעיניהם הרועים. כי הצאן היה מאוס בעיניהם. כדכתיב: הן נזבח את תועבת מצרים לעיניהם ולא יסקלונו. דבר המשוקץ למצרים ומאוס נזבח לעיניהם לצורינו ולא יבזו אותנו לסוקלנו באבנים, דרך בזיון כמו שמצינו בשמעי בן גרה יצא יצוא [ומקלל] ויסקל. קילל דוד וסיקל בעפר דרך בזיון.

פסוק לג
וישבו לפניו -
צוה יוסף להושיבם כך.

ויתמהו -
שהרי כולם נולדו בשבע שנים ואין להבחין איזה קודם לזה.

פסוק לד
ותרב -
כמו: ותרבה נתרבתה מתנתו.
וכן ותכל כל עבודת משכן אהל מועד. נשתלמה.

הפרק הבא