פסוק א
כי ביד חזקה ישלחם -
בעל כרחם של ישראל יגרשם לסוף מארצם, כדכתיב: ותחזק מצרים על העם למהר לשלחם מן הארץ.



פסוק ב
וידבר אלהים אל משה -
בארץ מצרים.

אני ה' -
ושמי מתפרש שיש בידי לקיים הבטחתי.

פסוק ג
באל שדי -
הבטחה על העתיד ולא קיימתי עדיין.

ושמי ה' כל צריך לפרש -
אני נראיתי להם באל שדי. ועיקר שמי ה' הוא. וזה כפל לשון.

לא נודעתי להם -
לא נתגליתי להם בעיקר השם אלא - באל שדי, אבל אליך גליתי עיקר שמי וזכרי ה'. ובימיך אקיים הבטחתי לתת להם את ארץ כנען. ושמי מחובר למעלה כמו שפירשתי.
ואילו היה כתוב לא הודעתי להם אז היה מוסב ושמי ה' לא הודעתי.

פסוק ט
ולא שמעו אל משה -
עתה אעפ"י שהאמינו מתחלה, כדכתיב: ויאמן העם. שהיו סבורים לנוח מעבודה קשה והנה עתה הכביד עליהם יותר.

פסוק יד
אלה ראשי בית אבותם -
מפרש במכילתא:
אלו שלשה שבטים שגינה אותם יעקב בעת צוואתו, ייחסם עתה הכתוב להודיע שחשובים הם.

ולפי הפשט:
עד משה ואהרן הוצרך לייחס כאן ועד קרח ובני עוזיאל ופנחס הנזכרים לפנינו בתורה, לדעת מי הם הנזכרים לפנינו.

פסוק טז
ושני חיי לוי -
לפי הפשט שפירשתי בבראשית, שכל שנות הדורות הוא מונה עד [נח ואח"כ מונה] שני [חייהם] [נ"א חשוביהם] מנח ועד אברהם ואחר אברהם שנות יצחק ואחריו שנות יעקב ואחריו שנות לוי בנו ואחריו שנות קהת ואחריו שנות עמרם ואחריו שנות משה ואחריו יהושע ושופטים והמלכים וגלות בבל שבעים וגם שנות בית שני בדניאל.

פסוק יח
ובני קהת עמרם ויצהר וחברון ועוזיאל -
על שלשה בני קהת: עמרם ויצהר ועוזיאל מפרש בניהם. ועל חברון לא פירש. וא"ת כי לא היה לו בנים והלא בחומש הפקודים כתיב: ומשפחת החברוני.
ולמה לא פירש כאן בני חברון?
לפי שאינן נזכרים בתורה לפנינו שמותם, אבל אלו שלשה, עמרם ויצהר ועוזיאל הוזכרו בניהם בתורה.
עמרם בשביל אהרן ומשה ומרים.
בני יצהר בשביל קרח. דכתיב: ויקח קרח בן יצהר וגו'.
בני עוזיאל בשביל מישאל ואליצפן. דכתיב: ויקרא משה וגו' ואל אליצפן בני עוזיאל דוד אהרן.

פסוק כד
ובני קרח אסיר ואלקנה -
לפי שכתוב לפנינו ובני קרח לא מתו. ובני אהרן. על שם שכתוב: ואל משה אמר עלה אל ה' אתה ואהרן נדב ואביהוא.

ואלעזר בן אהרון וגו' -
בשביל פנחס בן אלעזר, אבל בבני איתמר לא פירש כאן, שאין צריך להזכירן לפנינו בתורה.

פסוק כו
הוא אהרן ומשה -
אהרן זה שאמור שנולד לפני משה. ומשה זה ואהרן. הם אשר אמר ה' להם.

הם המדברים וגו' הוא משה -
שאצל הדבור היה הוא תחלה ואהרן אחריו.
ואצל הלידות מקדים אהרן למשה ולענין הדבור מקדים משה לאהרן.

פסוק ל
ואיך ישמע אלי פרעה -
פרשה זו היא פרשה שלמעלה: הן בני ישראל לא שמעו אלי וגו', אבל למעלה קיצר דבריו עד שיפרש: אלה ראשי בית אבותם, לדעת מי הם משה ואהרן בדברם אל פרעה.

הפרק הבא