פסוק א
נביאך -
דברן תחתיך.

פסוק ב
ושלח -
שיאמר לו אהרן - שישלח בני ישראל מארצו.

פסוק ה
וידעו מצרים כי אני ה' -
אדון ומושל שעד עתה אמרו: לא ידעתי את ה'.

פסוק יג
ויחזק לב פרעה -
לומר כי גם אהרן במכשפות עשה.

פסוק יד
כבד -
מכביד פרעה את לבו כאשר פירשתי למעלה, כי מתיבות התלוים בגוף האדם יאמר וִיִּשְׁמַן. וַיִּכְבַּד. וַיִּשְׁפַּל. וַיִּזְקַן. וַיֶּחְכַּם. ומהם יאמר בשעבר זָקֵן כָּבֵד שָׁמֵן וְשָׁפֵל רום אנשים. כולם לשון פעל.

פסוק טו
הנה יוצא המימה -
כדרך השרים לטייל בבקר ולרכוב אנה ואנה.

פסוק יז
בזאת תדע כי אני ה' -
שהרי אמרת: לא ידעתי את ה'.

פסוק יח
ונלאו -
כבר פירשתיו בפרשת לוט. שכל ונלאו כפל לשון של לא יכלו אנויי בלע"ז.

פסוק כ
לעיני פרעה -
וזה כבודו של משה. שאהרן שלוחו היה, מרים במטה ומכה בו תדיר.

פסוק כא
מתה -
טעמו למעלה שהוא לשעבר, אבל מתה אנכי להבא טעמו למטה.
ומתה עלי רחל טעמו למעלה והוא לשעבר.

פסוק כג
גם לזאת -
שכבר
ויחזק לב פרעה -
מעצמו וגם עתה נחזק מאליו.
אבל בצפרדע שכתוב: והכבד את לבו שהוא עצמו נתכוון להכביד את לבו.
לכן כתיב בפרשת ערוב: ויכבד פרעה את לבו גם בפעם הזאת שהרי כבר הכביד את לבו פעם אחרת.

פסוק כה
שבעת ימים -
כך היה מכת היאור.

פסוק כו
ויאמר ה' אל משה בא אל פרעה -
שני פעמים היה משה מתרה את פרעה בשני מכות ובשלישית לא היה מתרה.
וכן כל הסדר, בכל שלשה מכות אינו מתרה בשלישית:
בדם ובצפרדע התרה,
בכנים לא התרה.

בערוב ובדבר התרה,
בשחין לא התרה.

בברד ובארבה התרה.
בחשך לא התרה.

פסוק כז
נגף -
מכה.

הפרק הבא