פסוק א
בא אל פרעה כי אני הכבדתי וגו' -
בכל מכות לא מצינו שהודיע הקב"ה למשה שחיזק את לבו. אך בזאת שהודה פרעה שהוא הצדיק ואני ועמי הרשעים. ובזאת כתיב: ויוסף לחטוא, לכך הוזקק לומר: כי אני הכבדתי וגו' ואת לב עבדיו - שכך כתיב למעלה: ויכבד לבו.

שתי -
שומי.

פסוק ב
התעללתי -
פעולת עלילות.

פסוק ג
לענת -
מן ראה לראות. והוא לשון עוני ועינוי להיכנע ולהיות עני מלפני.

פסוק ה
ולא יוכל -
הרואה -
לראות הארץ.

העץ הצמח -
כי הברד שיבר את כל עץ השדה. ומה שיצמח אחרי כן יאכל הארבה.

פסוק ז
הטרם תדע -
וכי עדיין לא ידעת כי אבדה מצרים, בדבר ובברד ובשאר מכות?!

פסוק י
כי רעה נגד פניכם -
אתם חושבים רעה בלבבכם וזה מוכיח: הוי חכמים בעיניהם ונגד פניהם נכונים.

פסוק יא
ועבדו את ה' כי אותה אתם מבקשים -
לעבוד את ה' אתם מבקשים פני.

וא"כ טף ונשים למה?
(ולכם שאמר) [נ"א לכם. אמר] להם יהי כן ה' עמכם.

ויגרש אותם -
המגרש.

פסוק יט
ויהפך ה' רוח ים -
כי רוח הקדים הביאו מן הים ורוח מערבי החזירו לים.

פסוק כא
וימש חשך -
כמו: ולא יהל שם ערבי כמו: לא יאהל. כלומר החשך של לילה יאמיש ויאפיל זמן מרובה, שלא האירה לילה עד ג' ימים.

פסוק כב
חשך אפלה -
חשך גדול.

פסוק כג
מתחתיו -
מביתו לפי פשוטו, שלא ידעו היכן ילכו.

היה אור במושבותם -
אפילו שהוא יושב אצל בית המצרי.

הפרק הבא