פסוק א
גאה גאה -
נצחון מלחמה קורין גאות בכמה מקומות:
השב גמול על גאים.
בית גאים יסח ה'
הגוזלים והחומסים בגאות רשע ידלק עני.

רמה בים -
תרגום של השליך, וכן: רומי קשת.

פסוק ב
עזי וזמרת יה -
עוז וזמרת שבח ישראל יה והוא היה לי לישועה.
עזי חטף קמץ ויו"ד יתירה כמו: רבתי בגוים.
היושבי בשמים.
שכני בחגוי סלע.
אבל עֻזִּי אליך אשמורה. פירוש עוזי שלי.

וזמרת -
כמו: ושכורת ולא מיין.
וכן: תסמר שערת בשרי. כפילו של ראש הפסוק ורוח על פני יחלוף. תסמר שערת הרוח בשרי.

וכן תרגם רב יוסף:
תצהלב שלהוביתא בשירי. הרי זמרת חסר כמו שכורת ושערת.

[זה אלי -
אף על פי שלא ראוהו שייך לומר לשון זה כמו: כי זה משה האיש.

ואנוהו -
(ואייפהו) כמו: הנוה וחמעזנגה דמיתי בת ציון. ואינו ל' נוה משלח. כי כפל סופו מוכיח.

וארוממנהו ואנווהו -
שניהם לשון כיבוד להקב"ה.

פסוק ג
ה' שמו -
נודע ה' משפט עשה.

פסוק ד
ירה בים -
כמו: ויורו המורים דרך והשליך.

פסוק ה
יכסיומו -
יכסיומו היה לו לומר (פירוש בחולם) אך בשביל וא"ו הראשון בשורק) בא גם השני.
וכן: מוצאיו ומובאיו. היה לו לומר מָבוֹאָיו. מן בא מבוא. או מן קם מקום. מן לן מלון, אבל בעלילת מוצאיו אמר מובאיו.

פסוק ו
ימינך ה' -
שאתה -

נאדרי בכח -
היא -

תרעץ אויב -
ימין היא ל' נקבה, כדכתיב: ימין ה' רוממה.
ומקרא זה בעין נשאו נהרות ה' נשאו נהרות קולם.
עד מתי רשעים ה' עד מתי רשעים יעלוזו.
כי הנה אויביך ה'. כי הנה אויביך יאבדו.
חציו הראשון אינו מסיים דברו עד שיבא חציו האחרון וכופלו ומשלים דברו. אך בחציו הראשון מזכיר במי הוא מדבר.

פסוק ז
תהרוס קמיך -
לשון הסרה משפיל ומכניע הדבר מקומתו.
וכן: פן יהרסו אל ה' ממקומם להתקרב ולראות.
וכן: ויהרסך ממצבך.

פסוק ח
וברוח אפך -
ברוח קדים עזה כל הלילה.

נערמו
גבהו למעלה כמו ערימת חטים.

נד
לשון גובה. וכן בירדן, קמו נד אחד.

קפאו
כמו: ובגבינה תקפיאיני.

פסוק ט
אמר אויב -
כשראה הים לחרבה.

אריק חרבי -
אריק תערי בהוצאת חרבי. וכן: כי חציך נחתו בי. על שם נחיתת דריכת הקשת הוא יורה החצים כדכתיב: ותנחת עלי ידיך.
ונחתה קשת נחושה זרועותי לכך הוא קורא ירית החצים נחיתה.

פסוק י
צללו כעופרת [במים אדירים]-
במימות שהן אדירים. במים של ים, אף על פי שהן אדירים (ס"א כדכתיב אדירים משברי ים).

פסוק יא
מי כמכה באלים ה' מי כמכה נאדר בקדש -
גם זה מן הכפולים שפירשתי אצל ימינך ה' נאדרי בכח.
וכן פירושו: מי כמוך באלים ה' - שנאדרה בקודש כמותך.

נורא תהלות -
תהלות האמורות בך על ידיהם, אתה יראוי ומאוים, כדכתיב: וייראו העם את ה'.

פסוק יב
נטית ימינך -
ויאמר ה' אל משה נטה את ידך על הים וישובו וגו'.

פסוק יג
נהלת בעזך -
מנהל אתה את ישראל עכשיו, כדי להכניסם ולהורישם את ארץ כנען שהוא נוה קדשך.

פסוק טו
יושבי פלשת אלופי אדום. אילי מואב. -
כל אלו שכיני ארץ ישראל.

פסוק טז
עד יעבור -
שניהם עד יעבור את הירדן אל ארץ ישראל כפל אחד של עברת הירדן, כעין ימינך ה'. לפי הפשט.

בגדול זרועך.
כמו בזרוע גדלך. וכן: קדוש היכלך בתהלים.
כמו: היכל קדשך.

פסוק יז
מִקְּדַּשׁ -
קו"ף של מקדש דגושה ודל"ת רפה וכן: הַצְפִּינוּ. וכן מִשְּׁתֵי עיני מפלשתים. הדגש שבקוף של מקדש עושה את החטף (שבו) מגיע. ולכך הדל"ת של אחריו רפה. וכן הצפינו. וכן: משתי.

פסוק יח
ה' ימלוך -
לאחר שתתישבו בארץ ישראל תוודע מלכותו של הקב"ה בכל המלכויות.

פסוק יט
כי בא סוס -
וניערו בים.

וישראל -
כבר הלכו ביבשה בתוך הים.

אז -
ותקח מרים הנביאה וגו'.
וכמוהו כאשר צוה ה' את משה ויניחהו אהרן לפני העדות למשמרת.
וכן בירמיה: כי בא ירמיה אל בית הבור ואל החנויות וישב שם ירמיה ימים רבים וישלח המלך צדקיהו ויקחהו.

פסוק כ
הנביאה -
קורא בעל דברי שבח או תוכחות בני אדם.

אחות אהרן -
על שם הבכור קורא אחות, כמו שפירשתי אצל אחות נביות ואחות לוטן.

פסוק כב
וַיִּסַּע -
הפעיל אבל ויסע. הוא עצמו נסע. וכן: וַיַּפֵּל בקרב מחנהו.
וַיַגֵּשׁ את פר החטאת לשון מפעיל. אבל ויפול ויגש. לשון פועל.

פסוק כה
וירהו -
לשון יורו משפטיך.

שם שם לו חוק ומשפט [ושם נסהו] -
שם במרה על ידי עלילות (הנסיון) אשר שם (להצמיאם) למים ואח"כ ריפא להם את המים, התחיל להוכיחם שיקבלו עליהם את החוקים ואת המשפטים אשר ילמדם והוא יעשה צורכיהם.

והיאך שם לו חוק ומשפט?
שאמר להם: אם שמוע תשמע לקול ה' אלהיך וגו' ושמרת כל חקיו, שציוה אתכם.

פסוק כו
כל המחלה אשר שמרתי במצרים -
שעשיתי מימיהם דם ולא היה להם מים לשתות.

לא אשים עליך כי אני ה' רפאך
אשר רפאתי למים. כדכתיב לשון זה באלישע כשריפא המים.

כל המחלה
במים מדבר, כדכתיב: וברך את לחמך ואת מימיך והסירותי מחלה מקרבך.

הפרק הבא