פסוק ב
נגד ההר -
הנזכר למעלה. תעבדון את האלהים על ההר הזה.

פסוק ד
על כנפי נשרים -
שהעברתי אתכם את הים ביבשה כנשרים שעוברים ימים דרך פריחה גם שלא הוזקתם כדכתיב: כנשר יעיר קנו על גוזליו ירחף.

ואבא אתכם אלי -
להיות אני לכם לאלהים.

פסוק ה
כי לי כל הארץ -
וכל העמים שלי ולא בחרתי כי אם אתכם לבדכם.

פסוק ו
ממלכת כהנים -
שרים כמו: ובני דוד כהנים היו.

פסוק ח
וישב משה את דברי העם אל ה' -
למחר כמו שמפרש והולך: ויאמר ה' אל משה הנה אנכי בא אליך בעב הענן וגו'.
אז -
ויגד משה את דברי העם אל ה'.

זהו - וישב משה וגו' - כולל.
ואח"כ מפרש, כך אמר לו משה להקב"ה: כבר מאתמול קבלו עליהם לעשות מה שתצום.

וכמוהו: ותצא אש מלפני ה' ותאכל את העולה ובתוך כך, ויקחו שני בני אהרן נדב ואביהוא וגו' ותצא אש מלפני ה' מצא נדב ואביהוא לפני מזבח הזהב שבהיכל בהקריבם עליו אש זרה ושרפם ויצא לחוץ ואכל את העולה על מזבח הנחושת שבעזרה חוץ להיכל.

וכן בספר שופטים בפ' מיכה: וישב את אלף ומאה הכסף לאמו ותאמר אמו הקדיש הקדשתי את הכסף לה' וגו' וישב את הכסף לאמו. בתחלה אמר הפסוק: וישב את הכסף לאמו. ופירש אח"כ כיצד ותאמר אמו וגו', וישב הכסף לאמו.

פסוק ט
בעב הענן -
עב וחשך שלא להסתכל בשכינה.

פסוק י
וקדשתם -
לשון הזמנה, כמו: התקדשו למחר ואכלתם בשר.

פסוק יא
ירד ה' לעיני כל העם -
יש לומר ויאמר ה', של תחלת הפסוק ע"י מלאך.
לכן אמר: ירד ה'. ולא הקב"ה בעצמו מדלא כתיב ארד. כמו שפירשתי: וה' המטיר על סדום וגו' מאת ה' מן השמים. וגם בהגדות ראשון שבפסוק גבריאל והשני הקב"ה.

פסוק יב
והגבלת -
הראה להם ועשה להם סימני גבול עד היכן יכולין לקרב.

פסוק יג
לא תגע בו יד -
הנוגע בהר שאמרתי. מות יומת - מרחוק ימיתוהו שלא יקרבו אל ההר להמיתו ויתחייבו גם הם מיתה. לכן לא תגע בו יד להימתו אלא יורוהו בחצים מרחוק, או ישליכו עליו אבנים לסקלו.

במשוך היובל -
בהסתלק שכינה ויפסקו קול השופרות והלפידים.

פסוק יח
עשן כלו -
חציו קמץ וחציו פתח כי לשון פעל הוא. העשין כולו. אבל עָשָׁן שהוא שם דבר כולו קמץ. [כְּעֶשֶׁן] כעישון פומיאה בלע"ז. ואילו היה שם דבר היה לו לומר כַּעֲשַׁן הכבשן כאשר יאמר מן דבר. דבר השמיטה. מן בקר בְּקַר זבח השלמים.
כן יאמר מן הבית ימלא עשן.
עשן הכבשן כשהוא דבוק.

פסוק יט
משה ידבר -
אל הקב"ה ואין קולו נשמע לשום אדם אלא להקב"ה. אבל הקב"ה יעננו למשה בקול גדול בשביל קול השופר שהולך וחזק מאד וצריך שיהיה קולו של הקב"ה נוצח קול השופר להשמיע למשה.

פסוק כא
פן יהרסו -
ממצבם להתקרב ולראות.

פסוק כב
הכהנים -
הבכורות.

יתקדשו -
בעמידתן.

פסוק כג
ויאמר משה אל ה' לא יוכל העם וגו' -
המפרש שכך אמר משה כבר אמרת לנו זה שלשת ימים והגבלת את ההר. השמרו לכם עלות בהר.

ולמה את צריך לומר לי עכשיו פעם שנייה?
טעות הוא בידו, שהרי מזרזים לאדם בשעת מעשה אף לאחר שזרזוהו קודם מעשה שמזרזים לאדם פעם שנייה בשעת מעשה, לומר עתה הגיע הזמן לעשות מה שאמרתי.
ועוד פסוק שני שחזר, אמר לו: לך רד.

מה בא לחדש?
אלא כך אמר משה להקב"ה דרך שאלה וכך שאל לו.
אתמול שלשום אמרת לי, שלא יוכל העם לעלות אל הר סיני, כשהזהרת את העם ע"י בהגבלה. אמרת לי: השמרו לכם עלות בהר ועכשיו אתה אומר לי: פן יהרסו אל ה', שמא אתה מוסיף שאפילו להתקרב מעט כדי להסתכל ולראות אפילו רחוק מן ההר אסור?!
והשיב לו הקב"ה: לך רד ועלית אתה ואהרן עמך והכהנים והעם אל יהרסו לעלות אל ה'. וגם עתה לראות בלא עלייה לא אמרתי לך.

פסוק כה
ויאמר אליהם -
מצות הגבלה מעכשיו.

הפרק הבא