(פרשיות של משכן חשן ואפוד אקצר בפירושן וימצאו בפירושי רבינו שלמה אבי אמי ז"ל).
פסוק ב
תרומה -
הפרשה מממונם.

פסוק ד
ותולעת שני -
צמר הצבוע בצבע אדום קרוי תולעת והצבע קרוי שני. כדכתיב: (נחום ב') אנשי חיל מתולעים. מלבושים בגדים צבועים.
וכן: האמונים עלי תולע. בגד צבוע.
וכן מוכיח: אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו. אם יאדימו כתולע כצמר יהיו, השני והשלג שם של צבעים זה אדום וזה לבן. אבל תולע והצמר שניהם צמר, אלא שהתולע צמר צבוע והצמר הוא לבן בלא צבע.

ושש -
פשתן, אבל שאר המינים הם צמר צבוע.

ועזים -
מטוה של שער עזים.

פסוק ו
לשמן המשחה -
מפורש בכי תשא (ל, כג-כה)

ולקטורת הסמים -
כלומר לצורך קטרת הביאו סמים, כדכתיב בקטרת: קח לך סמים בכי תשא.

פסוק ז
מלאים -
שהאבן ממלא עומק המשבצות כעין אבני הטבעות.

פסוק ח
מקדש -
ל' מועד שמתקדש ומזדמן אליהם לדבר מובן כדכתיב: ונועדתי שמה לבני ישראל.

פסוק ט
ככל אשר אני מראה -
ככל הדמויות של כלים ושל בניניים הראה לו ממש הקב"ה למשה, כמו שמצינו ביחזקאל בבנין ב' שהראהו בבבל במראות אלהים וגם בדיבור הראה לו ופירש לו כמה שכתוב, וכן מוכיח לפנינו: ככל אשר אתה מראה בהר - אם בדבור לבד היה אומר: אשר אתה מראה למה הוצרך לומר בהר.

פסוק י
ועשו ארון עצי שטים -
לפי שהוא דבוק ארון של שטים לכן נקוד חטף פתח. ואף על פי שבמעשה בצלאל מצינו שעשה תחלה משכן ואח"כ כלים ארון ומנורה ושלחן שהיכן יכניס את הארון והשלחן, כל זמן שאין משכן עשוי אלא בצווי, הוצרך לפרש עשיית הארון והשלחן תחילה, שבשביל הארון שהוא עיקר של ועשו לי מקדש הוצרך לעשות משכן.

פסוק יא
זהב טהור -
מזוקק.

פסוק יב
ויצקת לו -
בולטין מגוף הארון ולא מחוברות.

ושתי טבעות -
מן הארבע טבעות.

על צלעו האחת -
מצד רחבו, שהרי בולטין היו הבדים לצד ההיכל ובעל כורחך ארכו של ארון מצפון לדרום והבדים ממזרח למערב.

פסוק טז
את העדת -
הלוחות שהם עדות וברית בין הקב"ה לישראל ולכך נקראו לוחות הברית.

פסוק יז
כפרת -
ל' כיסוי.

אמתים וחצי ארכה וגו' -
כמדת ארכו ורחבו של ארון.

פסוק יח
כרבים -
עופות, כדכתיב: (יחזקאל כח) את כרוב ממשח הסוכך. עוף גדול בעל כנפים.

וחכמים פירשו:
פני תינוק.

מקשה -
מעובי זהב הכפורת הקשו בקורנס, להבליט ממנו כרוב ולא נתחבר שם.

פסוק יט
מקצה -
מאמצעית גבול רחבו של כפורת, שיהיו פני שכינה הנראה אליו לצד ההיכל.

פסוק כ
למעלה -
לצד ראשיהם.

ופניהם איש אל אחיו
שזה הוא אל אמצעות הכפורת, יהיו פני הכרובים.

פסוק כה
מסגרת -
כעין לבזבזין שעושין לשלחנות.

ויש מרבותינו שאומרים:
מסגרתו למטה היתה.

פסוק כז
לעמת המסגרת -
בשלחן למטה מן המסגרת, יהיו הטבעות קבועות ולא במסגרת עצמה.

פסוק כט
קערתיו -
דפוס כעין תיבה פרוצה לעשות בה הלחם.

וכפתיו -
לצורך שני בזיכי לבונה, כדכתיב: ונתת על המערכת לבונה זכה.

וקשותיו ומנקיותיו -
מפורשים במנחות.
לפי שהיה הלחם שתים מערכות שש המערכת זה על גב זה והיו מזלגות מכאן ומכאן לשלחן. וקשוות שהיו כחצאי קנים ממזלג למזלג והלחם על הקשוות וכן בין לחם ללחם ששה זה על זה ולפיכך נקראים במקום אחר קשות הנסך - שמסככין על הלחם בין לחם ללחם.

אשר יסך.
בקשוות, כמו שפירשתי.

פסוק ל
לחם פנים -
לפי פשוטו:
לחם הראוי לפני שרים, לחם נאה, כדכתיב: ולקחת סלת ואפית אותה וגו'.
וכתיב: וישא משאת מאת פניו אליהם.
וכתיב: ולחנה יתן מנה אחת אפים.
חלק יפה מקערה שלפני אלקנה החשובה שנותנים לפני בעל הבית, כי את חנה אהב - לכך אפים חשוב. וה' סגר רחמה - לכך מנה אחת ולא שתים ולא מנות הרבה כמו לפנינה שהיו לה בנים ובנות.

פסוק לא
ועשית מנרת וגו' -
להאיר על השלחן. כדכתיב: ואת המנורה נכח השלחן.

מקשה -
עשת זהב לקח ופעל בה קנים וגביעים בקורנס.

ירכה -
הוא הרגל הרחב של צד קרקע שעומד עליו כל המנורה.

וקנה -
הוא הקנה האמצעי שיוצאים ומתפצלים ממנה שלשה קנים מכאן ושלשה מכאן.

גביעיה כפתריה ופרחיה ממנה יהיו -
בקנה האמצעי, שמכל כפתור יוצאים שתי קנים, כדכתיב: וכפתור תחת שני הקנים ממנה.

פסוק לג
שלשה גבעים -
חלולים כמין כוסות גומות גומות בקנה.

משקדים -
כעין שקדים של בליטות בכותלי הגביעים, כעין שעושים כלי כסף מצויירים בליטות כעין כפות או כעין תפוחים שקורין קולייר"ץ בלע"ז.
ושוב שמעתי שכן מפרשים בנרבונא. אמונדלי"ץ בלע"ז לשון שקדים.

כפתר ופרח -
באמצע כל קנה לנוי.

פסוק לה
וכפתר תחת שני הקנים ממנה -
היוצאים ממנה מקנה האמצעי שהוא עיקר המנורה.

לששת הקנים -
ג' פעמים וכפתור (וכפות) לא הוצרך לכתוב כן לששת הקנים כאשר כתוב בפסוק ראשון, לפי שמנה את כולם.

פסוק לז
נרתיה -
לוצי"ש בלע"ז שנותנים את השמן והפתילות.

והעלה -
הכהן

את נרותיה -
שבעה על שבעה הקנים.

והאיר על עבר פניה -
ידליק הפתילות אל עבר מול המנורה שזהו לצד השלחן שכנגדו, כדכתיב: ואת המנורה נוכח השלחן.
וכן כתב: אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות - שכל שבעתן מאירין לצד השלחן שכנגדו לפניה.

פסוק לח
ומלקחיה -
שלוקחין בהן הפתילות ונותנין בנרות.

ומחתתיה -
בהטיבו את הנרות בבקר הותה בהן גחלי הנרות ומותר השמן שבנרות.

פסוק מ
מראה -
ל' מופעל ע"י אחרים. אמושטרי"ץ בלע"ז.

אשר אתה מראה -
ממש הראו לו תבנית המנורה אמושטרי"ץ בלע"ז. אבל לה' הנראה אליו (אליך מעצמו פובדו"ץ בלע"ז.

הפרק הבא