פסוק א
ואת המשכן תעשה עשר יריעות -
עשר יריעות תחתונות קרוי משכן, כי תחתיהם הארון מקום שהשכינה שורה.

פסוק ג
חברת נתפרות -
יחד במחט.

פסוק ד
מקצה בחוברת -
בשפת יריעה חמישית.

פסוק ו
חברת -
על ידי קרסים בלולאות תחבר שתי המחברות.

והיה המשכן אחד -
עשר היריעות הקרויים משכן יהיה עתה אחד.

פסוק ט
וכפלת את היריעה הששית -
כלומר: חציו תולה למטה אל מול פני האהל וחציה של אחרונה תסרח על אחורי המשכן יותר מיריעות המשכן שתי אמות.

כיצד?
עשר התחתונות כשנתחברו יחד ארכן מ' ורחבן עשרים ושמונה. והמשכן ארכו שלשים אמות כי לעשרים קדש שבצפון ועשרים שבדרום יש שלשים אמה, כי רוחב הקרש אמה וחצי כשפורשן על המשכן, ארכן לאורך המשכן שלשים אמה והרי עשר אמות תלויות אחורי המשכן ולצד צפון ולצד דרום מן העשרים ושמונה אמות עשר על המשכן ולצדדים תלויין תשעה מכאן בכותל צפוני ותשעה בכותל דרומי, וכשפירש עליה יריעות עזים שהן ארכן ארבעים וארבעה, חצי היריעה שהן שתי אמות נכפלות למטה, והשלשים על המשכן בשוה ליריעות התחתונות וי"ב הנותרות, העשר מהן תלויות אחורי המשכן בשוה ליריעות התחתונות, וחצי היריעה העודפת שהן שתי אמות יותר מן התחתונות. וכשפורש רחבו שהוא שלשים אמה לאחר שנתחברו, או על רחבו של המשכן מהן עשר אמות. ועשר אמות תלויין לצד צפון וכן לצד דרום, ונמצאו עודפות אמה מכאן ואמה מכאן על התחתונות, שהן נגררות תשע מכאן ומכאן ואלו עשר. וזהו שכתוב: והאמה מזה והאמה מזה.

פסוק יג
על צדי המשכן -
לכסות האמה של האדנים עד הקרקע. שהרי גובה הקרשים עשר אמות עם האדנים.

פסוק יד
ומכסה ערת תחשים מלמעלה -
מלמעלה של עורות אילים וכן פשוטו משמע.
ויש מפרשים כך במסכת שבת.

פסוק טו
עצי שטים עומדים
זקופים נותנים אותה ולא שוכבים.

פסוק יז
שתי ידות לקרש האחד -
חרוצים היו הקרשים באמצעיתן להניח שתי ידות בהן.

משלבת -
הידות זה כנגד זה וכל סביב הידות היה הקרש חרוץ מכל צד, כדי שיכנסו הידות של כל קרש וקרש בתוך שני אדנים שתחת הקרש האחד, וגם האדנים היו חלולים להכניס בהן הידות.

פסוק כב
ולירכתי המשכן תעשה ששה קרשים -
שהן תשע אמות מצפון לדרום נשאר חצי אמה בקרן מערבית אצל הצפון מכאן ואצל הדרום מכאן אויר ובאין שני הקרשים של מקוצעות שהן אמה וחצי וממלאים אחת לצד צפון חצי אמה והאמה מן הקרש ממלא ומשוה המשכן ומכסה את עובי הקרש צפוני. וכן אמה קרש השני מכסה עובי קרש דרומי. תמצא האויר שבתוך המשכן עשר אמות רוחב ופגם של מקצעות מכוסה ושוה מכאן ומכאן מרובע לגמרי זויות המשכן מבחוץ.

פסוק כו
בריחים וגו' חמשה -
חמשה טבעות בכל קרש מבחוץ זה תחת זה להכניס בהם הבריחים מלבד הבריח התיכון שבתוך הקרשים שהיו נקובים כולם להכניס הבריח התיכון בתוכם בתוך חלל הקרשים, הרי האדנים מלמטה והבריחים החיצונים ובריח התיכון. הרי חוזק התיכון בתוכם בתוך חלל נקבי הקרשים גדול.

לפי פשוטו של מקרא:
שלשה בריחים תיכונים היו, אחד בצפון ואחד בדרום ואחד במערב מן הקצה אל הקצה. מקצה כותל צפוני לקצהו השני וכן בדרום וכן במערב וע"י המקצעות נתחבר כל המשכן כל שלש כותליו יחד, שהרי בריחי הצפון והדרום נכנסו גם במקצעות, שהרי אמה מן המקצוע מכסה עובי קרש של מקצוע השני והרי קבועים ראשי הבריחים של צפון ודרום במקצועות.

ולפי דברי רבותינו:
בריח התיכון מתעגל בתוך שלשה הכתלים, מן הקצה אל הקצה ע"י נס.

פסוק לא
פרוכת -
לפי ענינו לשון מחיצה והבדלה בין בית לבית.

מעשה חושב -
אומן כעין מעילים ציוריהן מעשה אורג, אבל רוקם ציור משטוה במחט מבחוץ.

פסוק לב
וויהם -
כעין מזלג קבועים בעמודים, להכניס בהם שפת הפרוכת מלמעלה.

פסוק לג
ונתת את הפרכת תחת הקרסים -
של זהב, שהם לסוף עשרים אמה של יריעות (הפרוכת) בתחלת המשכן, כי המשכן ארכו שלשים והקרסים באמצע של ארבעים אמה של עשר יריעות נמצא מן הפרכת, עד פתח מזרח עשרים של היכל וממנו לצד מערב עשר אמות של בית קדש הקדשים.

פסוק לו
מסך לפתח האהל -
שאין שם יריעה לבד חצי היריעה הכפולה למעלה.

מסך -
כמו מסיך. וכן מגן מגין. לפיכך אפילו כשהם דבוקים אינן נחטפים בראשיתם, לפי שהן לשון פועל, כדכתיב: מסך פתח אהל מועד. מגין של פתח.
וכן: (שמואל ב' א') מגן שאול בלי משוח בשמן. אבל דָּבָר, בָּקָר, שהוא שם דבר כשהוא דבוק נקוד בחטף בְּקַר זבח השלמים.
דְּבַר השמטה.

הפרק הבא