פסוק ג
פן אכלך -
כמו: אֹכַלְךָ אוכל אותך. כי ה' אלהיך אש אוכלה הוא.

פסוק ד
עדיו -
מיני תכשיטין לפי שנהגו אבלות, כדכתיב: ויתאבלו ולא שתו איש עדיו עליו. שהרי אמר להם הקב"ה הורד עדיך.

פסוק ז
יקח -
לקח.

הרחק -
שנהג בהן כמנודים, שלא חפץ הקב"ה לדבר עם משה בתוך מחנה ישראל.

פסוק יב
ראה אתה אומר אלי העל -
כדכתיב לעיל: לך נחה את העם.

ואתה לא הודעתני
אלא הנה מלאכי ילך לפניך - ואיני חפץ כי אם בלכתך עמנו בעצמך.

פסוק יג
הודיעני נא את דרכך -
אתה בעצמך תהיה מודיע לנו את הדרך, שתראני דרכך ואני אלך אחריך.

פסוק יד
פני ילכו -
אני בעצמי אלך כמו שבקשת, כדכתיב: ופניך הולכים בקרב.

והניחותי לך -
אלך עמך לכבוש את הארץ, עד שאניח לך מכל אויביך מסביב כדכתיב: עד אשר יניח ה' לאחיכם ככם. והיה בהניח ה' אלהיך לך מכל אויבך וגו'.
והמפרש והניחותי לך - הנחת רוח אעשה, כמו שאעשה בקשתך, שטות הוא וכי כל דברים שהיה הקב"ה מתרצה לבקשת משה יאמר לו והניחותי לך, והלא ייתור לשון הוא בלא צורך כלל ואינו לשון חכמה.

פסוק טו
אם אין פניך וגו' -
כלומר: שאם אין אתה בא עמנו.

פסוק טז
ובמה יודע אפוא וגו', ונפלינו אני ועמך וגו'. -
תחלת בקשה אחרת היא. עוד אני מבקש ממך שֶׁאֶפָּלא וְאֶבָּדֵל אני לבדי מכל עם ישראל, לדעת כי אני נאמן לנביא ולמוכיח ויהיו שומעין לדברי. וגם עַמְּךָ יהיה נפלא במה שתלך עמהם מכל העם אשר על פני האדמה.

פסוק יז
גם את ההדבר הזה אשר דברת -
אלי להיות מופלא ונראה שופט וגדול עליהם, מלבד ההליכה שאלך עמהם אשר נתרציתי לך כבר, וזהו קירון פנים שכתוב בו לפנינו: נגד כל עמך אעשה נפלאות. הכל כמו שמפורש שם.

פסוק יח
הראני נא את כבודך -
תמה על עצמך, היאך מלאו לבו למשה רבינו ליהנות מזיו השכינה והלא הכתוב משבחו: ויסתר משה פניו כי ירא מהביט אל האלהים?!
ח"ו לא נתכוון אלא לכרות לו ברית על שני דברים שנתרצה לו הקב"ה:
על קירון שלו: ונפלינו אני ועמך.
ועל: פני ילכו - להניח לך מכל אויביך.
וכן אמר: הראני נא את כבודך - כריתת ברית על מה שהבטחתני.
כמו שעשה לאברהם כשאמר: במה אדע - וכתוב שם: והנה תנור עשן ולפיד אש אשר עבר בין הגזרים - וסמיך ליה: ביום ההוא כרת ה' את אברם ברית לאמר לזרעך נתתי.
אף כאן שאל משה להקדוש ברוך הוא קיום ברית ונתרצה לו הקב"ה, שיראה לו בכריתות ברית, כדכתיב: ויעבור ה' על פניו ויקרא וגו' וכתיב בתריה: הנה אנכי כורת ברית נגד כל עמך אעשה נפלאות כמו שבקשת: ונפלינו אני ועמך וגו' - כי נורא הוא - כדכתיב: וייראו מגשת אליו.

פסוק יט
וחנותי את אשר אחון וגו' -
ושם אפרש לך את מדותי.

פסוק כג
וראית את אחורי -
לאחר שאעבור על פניך כריתות ברית לראות. כעין העגל אשר כרתו לשנים: ויעברו בין בתריו - דרך העברה היו כורתים ברית.

הפרק הבא