פסוק ב
אשר לא תעשינה -
בכל חייבי כריתות שהם בלא תעשה פירשו חכמים בבריתות ובהוריות חוץ מפסח ומילה שהם מצות עשה.

מאחת מהנה -
פירשו חכמים:
מקצת של אחת מהנה, כגון שם משמעון.

פסוק ג
לאשמת העם -
חכמים דרשו:
הרי משיח כציבור בהוריות.

אך לפי הפשט:
משמע לפי שבכהנים נאמר: יורו משפטיך ליעקב ותורתך לישראל - וכל שכן כהן גדול שהוא מומחה לרבים.

אם כהן משיח יחטא
בהוראתו גם להחטיא את העם עמו - והקריב על חטאתו וגו'.

על שפך הדשן -
דכתיב בצו את אהרן.

פסוק ו
את פני פרכת -
לפי הפשט:
את פני פרוכת הקודש, פרכת המבדיל בין הקדש ובין קדשי הקדשים, ומה שפירש שם פרכת הקדש, משמע שיהיו ההזאות כנגד אמצעית הפרוכת מבחוץ שכנגד ארון הקודש שמבפנים.

פסוק כב
אשר נשיא יחטא -
כמו: ואשר נתן כתר מלכות בראשו.
כמו: וכתר מלכות אשר נתן בראשו.

מצות ה' אלהיו -
כלומר, אם ירא שמים הוא ולא במזיד אלא בשוגג.

פסוק כג
או הודע -
כמו אם הודע. כך רגילין לפרש.

ואני אומר:
או הודע על ידי אחרים.

פסוק כה
מזבח העולה -
החיצון ולא הפנימית כמשיח וציבור.

פסוק לה
כאשר יוסר חלב הכשב -
חלבו האליה תמימה לעומת העצה.

הפרק הבא