פסוק ב
ונעלם ממנו והוא טמא ואשם -
על ששכח שהוא טמא ונכנס למקדש, או אכל קודש ששניהם במזיד בכרת.

פסוק ג
והוא ידע ואשם -
שנודע לו עכשיו שהוא טמא ויודע שהוא אשם.

פסוק ח
ולא יבדיל -
סימן אחד מולק ולא שנים.

פסוק ט
והזה מדם החטאת -
אוחז בגוף ומזה מרחוק והנשאר ימצה, אבל עולת העוף אין בו הזייה אלא ונמצא דמו.

פסוק יג
מאחת מאלה -
על אחת מג' עבירות אלה.

ושמעה קול אלה -
ושבועת ביטוי
וטומאת מקדש וקדשיו.

פסוק טו
מקדשי ה' -
נהנה מן הקדש וזהו אשם מעילות.

פסוק טז
ונתן אותו לכהן -
את איל אשם יתן לכהן לכפר בו.

פסוק יז
ולא ידע ואשם -
באשם תלוי מדבר, כמו שנאמר: על שגגתו אשר שגג.

פסוק יח
והוא לא ידע -
כשנתחלף לו חלב בשומן ואכלו ואל ידע שיש כאן חלב, אבל לבסוף כשהוא שמע שספק חלב ספק שומן אכל.

והביא איל תמים מן הצאן לאשם.
עד שיודע שודאי חלב אכל יביא חטאת.

פסוק כא
וכחש בעמיתו וגו' -
אשם גזילות בפרשת זו.

פסוק כד
ביום אשמתו -
כשיתודה לשוב מחטאתו על אחד מכל האמורים למעלה, פיקדון או גזל או עושק או אבידה.

הפרק הבא