פסוק א
ואלה תולדות אהרן ומשה -
תחלה מנה תולדות ישראל ואח"כ תולדות הכהנים ואח"כ תולדות הלוים. ועתה מונה תולדות אהרן ותולדות משה לפנינו עם הלוים, דכתיב: ולקהת משפחת העמרמי - זהו משה (ואהרן ובניו אשר יקראו על שבט הלוי, כי לא היה לעמרם בנים רק משה ואהרן: ויבדל אהרן להקדישו - ומשה ובניו יקראו על שבט הלוי.

ביום דבר ה' את משה בהר סיני -
שזהו קודם שהוקם המשכן אז היו ד', אבל בשנה שניה שהוקם המשכן במדבר סיני לא נשארו כי אלעזר ואיתמר כמו שפירשתי למעלה בתחלת הפרשה, שכל מקום שנאמר: בהר סיני - זהו קודם שהוקם המשכן, אבל משנבנה אהל מועד לא נאמר אלא: במדבר סיני.

פסוק ט
נתונים נתונים -
כפל לשון, כמו: נתן תתן להם אחזת נחלה דונץ ב"ל.

פסוק י
ואת אהרן ואת בניו תפקד -
תעשהו פקיד וממונה עליהם.
כמו: ויפקד שר הטבחים את יוסף.

פסוק טו
כל זכר מבן חדש ומעלה תפקדם -
לפי שהיו באים לפטור את הבכורות שחייבין בפדיון מבן חדש ומעלה, לכן גם מניינם מבן חדש.

פסוק כז
ולקהת משפחת העמרמי -
משה ובניו. עתה מפרש מה שכתוב למעלה: ואלה תולדות אהרן ומשה.

פסוק מט
הפדיום -
מיותר מ"ם כמ"ם של ריקם. הכנם. שלשום.
שלש מאות שהלוים עודפים על שנים ועשרים אלף בכורות היו. ואין בכור מפקיע בכור, כך פירושו רבותינו.


הפרק הבא