פסוק א
אלה הדברים -
לפי פשוטו:
כל הנזכרים בפסוק זה מקומות הן, כמו שמצינו שרגילים הפסוקים לתת סימן בתוך סימן אל המקומות שהוא רוצה לפרש היכן.
בלך לך: מקדם לבית אל ויט אהלה בית אל מים והעי מקדם.
[בפרשת בשלח]: וישובו ויחנו לפני פי החירות בין מגדול ובין הים לפני בעל צפון.
בס' שופטים: הנה חג לה' בשילה מימים ימימה אשר מצפונה לבית אל מזרחה השמש למסלה העלה מבית אל שכמה ומנגב ללבונה.
וכ"ש שצריך לפרש היכן נאמרו המצות, כמו שכתוב: וידבר ה' אל משה בהר סיני.
בארץ מצרים: החדש הזה.
וידבר ה' אל משה בהר סיני.
בערבות מואב.
אף כאן עושה סימן בתוך סימן, וכן הוא אומר וחוזר ושונה דבר זה, כשבא משה לפרש את המצות: אלה העדות והחקים והמשפטים אשר דבר משה וגו'. בעבר הירדן בגיא מול בית פעור בארץ סיחון מלך האמורי הואיל משה וגו'.

בעבר הירדן -
ובאיזה עבר הירדן?
במדבר -
באותו עבר הירדן שהוא לצד מדבר שהיו בו ישראל מ' שנה, שהוא קרוי עבר הירדן ליושבים בארץ ישראל ולא בעבר הירדן שהוא לצד ארץ ישראל, שגם הוא קרוי עבר הירדן להולכי מדבר שהיו בו ישראל.

בערבה -
כלומר, באיזה מקום במדבר, באותו מדבר שבערבות מואב.

מול סוף -
שים סוף מתחיל ממזרח ארץ ישראל, שנאמר: ושתי את גבלך מים סוף עד ים פלשתים וגו' כלומר, ממזרח ועד מערב והוא ים המלח שכתוב בגבול קרן מזרחית דרומית באלה מסעי וגם בפ' ואתחנן - וכל הערבה עבר הירדן מזרחה ועד ים הערבה - וזהו ים סוף שאצל ערבות מואב.

בין פארן ובין תפל -
כמו: בין בית אל ובין העי.

ולבן וחצרות ודי זהב -
הכל מקומות לפי פשוטו.

ודי זהב -
כמו: בת מי זהב שהוא שם פשוטו.

פסוק ב
אחד עשר יום מחורב -
גירסה א
מי חכם ויבן זאת כי פסוק לא נכתב אלא לפי שכתוב לפנינו: וניסע מחורב ונלך את כל המדבר הגדול והנורא דרך הר האמורי ונבוא עד קדש ברנע - סמוך לא"י, שמקדש ברנע שלחו מרגלים ונשתהו שם ארבעים שנה לכך הוא מפרש כן.
כשנסעו מחורב ללכת דרך הר שעיר, דרך ישרה, היו יכולים להיכנס לא"י האחד עשר יום עד קדש ברנע, אבל לפי שחטאו ונסב את הר שעיר ימים רבים, עד ארבעים שנה וגו', וזהו שאמר לפנינו: וניסע מחורב וגו' ונבוא עד קדש ברנע - בימים מועטים שאין בהם כי אם מהלך אחד עשר יום, אבל מקדש ברנע שלחתי מרגלים ונשתהיתם ארבעים שנה בחטאתיכם.

גירסה ב
זה אמיתת הדבר שמתחיל לספר כי לא עכבו בדרך לבד אחד עשר יום מחורב עד קדש ברנע ומיד היו מזומנים ליכנס לארץ ישראל באותו הדרך שהלכו מרגלים כמו שאמר להם משה: עלו זה בנגב ועליתם את ההר - וכמו האמור בסוף הפרשה: וישכימו בבקר ויעלו אל ראש ההר וגו'. וירד העמלקי והכנעני היושב בהר ההוא ויכום וגו' - וגם לפנינו: ותזדו ותעלו ההרה - כל אלו הפסוקים מוכיחים כי מיד אלמלא חטאו במרגלים קרובים היו ליכנס לארץ ישראל מיד.

מקדש ברנע -
הוא מדבר פארן וכשנסעו מחורב בשנה שניה בעשרים בחדש, כמו שכתוב בפרשת בהעלתך: ויסעו מהר ה' דרך שלשת ימים - ולמעלה כתוב בתחלת הפרשה: ויהי בשנה השנית - וכתיב בתריה: ויסעו בני ישראל למסעיהם על פי ה' ממדבר סיני וישכון הענן במדבר פארן - ואח"כ הולך ומספר היאך באו למדבר פארן שבתוך כך: ויהי העם כמתאוננים - והתאוו תאוה שעל כך נקרא שם המקום: קברות התאוה - ומשם באו לחצרות ושם נצטרעה מרים ונשתהו שם שבעת ימים ואחר נסעו העם מחצרות עד שבאו ויחנו במדבר פארן וזהו: וישכן הענן במדבר פארן - שאומר למעלה וזהו: אחד עשר יום מחורב - שהיו הולכין דרך הר שעיר שלשה ימים כמו שכתוב: ויסעו מהר ה' דרך שלשת ימים - ובשבעה ימים שלא נסעו - עד האסף מרים - הרי עשרה וביום אחד עשר נסעו מחצרות ויחנו במדבר פארן הוא קדש ברנע, שמשם נשתלחו המרגלים כמו שכתוב: וילכו ויבאו אל משה ואל אהרן אל מדבר פארן קדשה וגו' - וגרם העון ונגזר גזירה להשלמת עכבתם מ' שנה, כמו שכתוב לפנינו: והימים אשר הלכנו מקדש ברנע עד אשר עברנו את נחל זרד שלשים ושמונה שנה עד תום כל הדור וגו'.
ומה שכתוב: ונסב את הר שעיר ימים רבים - זה היה לאחר שנסעו מקדש עד שבאו להר ההר על גבול ארץ אדום בשנת הארבעים.

כל זה פירשתי אני הצעיר מפירוש כתב ידו של רבינו, כי רבי אלעזר מבליינצי העמידני על האמת. ועתה אשוב לפירוש רבינו שמואל זצ"ל וכן הורה לי הרב.

פסוק כז
ותרגנו -
כמו: דברי נרג כמתלהמים.

פסוק מא
ותהינו -
הננו ועלינו.

פסוק מו
כימים אשר ישבתם -
כלומר: כמו שאתם יודעים.
הפרק הבא