פסוק ח
ילך וישוב לביתו -
אם ירך לבבו וְיָרֵא מזלו.

פן ימות במלחמה וגו' -
שיש נותן אל לבו כשהולך למלחמה ודואג שמא אין לי מזל לחנך את ביתי, או את אשתי או את כרמי ולכך גרם מזלי ללכת עתה למלחמה ומתוך כך ירא למות.
ושלשה מעשים הזכיר:
בית
אשה
וכרם.

ולבסוף כולל כל הדברים: מי האיש הירא ורך הלבב - בין באלו שאמרנו בין בדברים אחרים.
וכן בקהלת מונה ג' דברים וחוזר וכולל: מה יתרון לאדם.
הלא גרוע הוא מכל, שהרי: דור הולך ודור אחר בא - שאין הבנים בדמות אבות. ואין זה זכרון, אבל והארץ לעולם עומדת - כמו בששת ימי בראשית וכן: השמש - וחוזר וכולל כל הדברים יגעים, כל מעשה העולם כך הם כולם, כמששת ימי בראשית, אבל טורח ויגיעה הוא להזכיר כולם.
ולא יוכל איש לדבר ולא תמלא אזן משמוע - אם יספרו לו, אלא זה הכלל: אין כל חדש - ולכולם יש זכרון, אבל אין זכרון לראשונים - שאין הילוד דומה למוליד.

פסוק טז
לא תחיה כל נשמה -
כשתבא להלחם עליהם לא תקרא להם לשלום כמו שפירשתי לך בשאר אומות, אבל אם יבאו אליך מדעתם להיות עבדיך קודם שתלך עליהם כמו הגבעונים, יכול אתה להחיותם.

פסוק יט
כי תצור אל עיר ימים רבים -
ותצטרך לחתוך אילנות לבנות כרים דיק וסוללות.

כי ממנו תאכל -
שהרי צריכים לך למאכל, לאחר שתתפוש העיר ותהיה שלך.

ואותו לא תכרות -
אותו עץ מאכל שאינו חוזק ומבצר לאנשי העיר כגון הרחוקים, אותם לא תכרות.

כי האדם עץ השדה לבא מפניך במצור -
כל כי שאחרי לא מתפרש אלא, אותו לא תכרות אלא עץ השדה לבא - האדם - מפניך במצור -אותו תכרות. הם הקרובים לעיר שנסתרים בהם אנשי העיר הבורחים מפניך ובאים בתוך העיר, כדכתיב: ותבא העיר במצור.

כי האדם
אלא האדם.

עץ השדה
אלא עץ השדה האדם לבא מפניך במצור, שגורם את האדם לבא מפניך במצור.

פסוק כ
רק עץ אשר תדע וגו'
אילן סרק בין קרוב לעיר בין רחוק מעיר תשחית לבנות מצור, אבל עץ מאכל הרחוק לא תכרות, כי אם הקרוב לעיר שמעכב את החיל להתקרב לחומה.

אשר תדע -
אשר תכיר.

עד רדתה -
עד רדת חומותיה. כדכתיב: עד רדת חומותיך הגבוהות והבצורות.


הפרק הבא