פסוק ח
ונגשו הכהנים בני לוי -
וענו ואמרו כפר לעמך ישראל.

פסוק ט
תבער הדם -
אם נמצא הרוצח אחרי כן יהרג.

כי תעשה -
מה שישר בעיני ה'.


פסוק י

והסירה את שמלת שביה -
כדי לנוולה.

פסוק יד
לא תתעמר -
סחורת אדם המכור נופל בו לשון זה. וכן לפנינו והתעמר בו ומכרו.

אשר עניתה -
ביאת נשואין לפי הפשט.

פסוק יז
כי את הבכור -
אלא -
כי הוא ראשית אונו -
כי הוא ראוי ראשית לירש ממנו.
כמו: מצאתי און לי.
וידיו תשבנה אונו.

פסוק יח
מורה -
מקנטר. מלשון מרה מריתי.

זולל וסובא -
כדכתיב: אל תהי בסבאי יין בזוללי בשר למו.

פסוק כג
כי קללת אלהים תלוי -
כשרואין בני אדם את התלוי רגילין לקלל את הדיינים או קרובים של הרוג או שאר בני אדם, לפי שפעמים על עבירה מועטת הוא נהרג כמו מקושש, והקב"ה אמר: לא תקלל - לפי שרגילין בני אדם לקללם ולכך: לא תלין נבלתו - אלא קבר תקברנו - וגם שלא תטמא את אדמתך -שאם לא היה נקבר, יטמאו בו נוגע או מאהיל.
הפרק הבא