דברים פרק כו
פסוק ה
ארמי אובד אבי -
אבי אברהם ארמי היה, אובד וגולה מארץ ארם. כדכתיב: לך לך מארצך.
וכדכתיב ויהי כאשר התעו אותי אלהים מבית אבי - לשון אובד ותועה אחד הם באדם הגולה, כדכתיב: תעיתי כשה אובד בקש עבדך.
צאן אובדות היו עמי. רועיהם התעום, כלומר מארץ נכריה באו אבותינו לארץ הזאת ונתנה הקב"ה לנו.

פסוק י
ועתה הנה הבאתי את ראשית פרי האדמה אשר נתתה לי -
כי לא על ידי נעשתה זאת, כי אם בחסדך זכיתי בה וכסדר הזה הוכיח יהושע לישראל: בעבר הנהר ישבו אבותיכם מעולם תרח.
עד שהבאתים משם ונתתי להם ארץ כנען.

פסוק יא
נותן לך (פס' ב) ושמת בטנא -
לפי שהוא סוף דבור, הלמ"ד קמץ, אבל לְךָ לא מחובר לשלפניו.
.

פסוק יב
שנת המעשר -
מעשר עני.

פסוק יג
ואמרת לפני ה' אלהיך -
כך צוה הקב"ה, כדי שלא יאמר אדם לעכב מעשרותיו לשקר לפני הקב"ה.

פסוק יד
לא אכלתי באני -
כמו: ידיו תשבנה אונו ממון שגזל.
מצאתי און לי לפי פשוטו.

פסוק יז
את ה' האמרת היום -
אתה הזקקת, שאמר הקב"ה ונתרצה.

להיות לך לאלהים -
כי הדבר תלוי בו ליעשות הוא אלהיך ויושיעך, מתוך שקבלת מצותיו.

פסוק יח
וגם הוא האמירך -
הפעילך, שאמרת ונתרצית שתהיה לו לעם, לפי שעשה נסים וגבורות שנתרצית - להיות לו לעם. האמרת פאישדי"רא בלע"ז.
הפרק הבא